בחולים עם פסוריאזיס וללא סימנים קליניים של דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) תועד סיכון גבוה יותר מכפליים לסינוביטיס לעומת ביקורות בריאות, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 12 מחקרי חתך ומחקרי מקרה-ביקורת עד אוקטובר 2024. הסקירה כללה 2,606 משתתפים: 1,593 עם פסוריאזיס ללא מעורבות שריר-שלד (גיל ממוצע של 46.4 שנים, 61.6% גברים), 327 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (גיל ממוצע של 50.2 שנים, 64.2% גברים) ו-686 ביקורות בריאות (גיל ממוצע של 45.7 שנים, 48.8% גברים).

המשך הממוצע של פסוריאזיס עמד על 14.8 שנים בחולים עם פסוריאזיס ועל 9.8 שנים באלו עם דלקת מפרקים פסוריאטית; מדד PASI (או Psoriasis Area and Severity Index) הממוצע עמד על 8.2 ו-7.6, בהתאמה.

התוצא העיקרי היה עדות לסינוביטיס בבדיקות הדמיה של חולים עם פסוריאזיס לעומת אלו עם דלקת מפרקים פסוריאטית וביקורות.

מהנתונים עולה כי סימני סינוביטיס היו נפוצים יותר משמעותית בחולים עם פסוריאזיס לעומת ביקורות בריאות (סיכון יחסי של 2.55, p<0.001).

הן בדיקת אולטרה-סאונד (סיכון יחסי של 2.50, p=0.03) והן בדיקת MRI (שני מחקרים, סיכון יחסי של 6.40, p=0.003) הדגימו עדות לסינוביטיס, אך שיעורי האבחנה היו גבוהים יותר עם בדיקת MRI.

הסיכון לסינוביטיס היה לא היה שונה משמעותית בין חולים עם פסוריאזיס לעומת אלו עם דלקת מפרקים פסוריאטית (סיכון יחסי של 0.50, p=0.19), אם כי שיעור גבוה יותר של חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית אובחנו עם סינוביטיס.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נופים במטרה להבין טוב יותר את המעבר מפסוריאזיס לדלקת מפרקים פסוריאטית, לקבוע את הערך המנבא של סינוביטיס תת-קלינית ולקבוע אם גישות התערבות מוקדמות עשויות להשפיע על מהלך המחלה ולהפחית את הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית.

JAMA Dermatol, July 16, 2025

לידיעה במדסקייפ