מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology עולה כי למרות דמיון במאפייני המחלה בין גברים ונשים, בנשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) תגובה ירודה לטיפול במעכבי TNF ושיעורים נמוכים יותר של הקפדה על הטיפול לאורך זמן.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית תתכן יעילות מופחתת של מעכבי TNF, בהשוואה לגברים. כעת הם בחנו את ההבדלים המגדריים בתגובה לטיפול ואת שיעורי ההקפדה על הטיפול לאורך 24 חודשים בחולים שהחלו טיפול ראשון במעכבי TNF.
החוקרים אספו נתונים אודות חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית מ-13 מאגרים ברחבי אירופה שהחלו טיפול ראשון במעכבי TNF. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מין החולה ובין תגובה לטיפול, כאשר התוצא העיקרי היה פעילות מחלה נמוכה, שהוגדרה לפי מדדי DAS-28 CRP נמוכים מ-3.2 לאחר שישה חודשים. הניתוח תוקנן לגיל, מדינה, טיפול בתכשירי DMARD ושנת התחלת טיפול במעכבי TNF.
החוקרים בחנו את התגובה לטיפול ב-7,679 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (מחציתם היו נשים) עם נתונים זמינים אודות פעילות מחלה נמוכה לאחר שישה חודשים.
בתחילת המחקר, המאפיינים היו דומים בגברים ובנשים, כולל מדד DAS28-CRP (מדד ממוצע של 4.4 בנשים לעומת 4.2 בגברים), אם כי המדדים לפי דיווח המטופלים היו גרועים יותר בנשים.
לאחר שישה חודשים, 64% מהנשים ו-78% מהגברים השיגו פעילות מחלה בדרגה נמוכה (סיכון יחסי של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.80-0.84). הבדל זה היה דומה לאחר תקנון (סיכון יחסי של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.81-0.85).
שיעורי הקפדה על טיפול במעכבי TNF לאורך זמן נבחנו ב-17,842 חולים. בכל נקודות הזמן, בנשים תועדו שיעורי הקפדה על טיפול שהיו נמוכים יותר משמעותית לעומת גברים (79% לעומת 88% לאחר שישה חודשים, 64% לעומת 77% לאחר 12 חודשים ו-50% לעומת 64% לאחר 24 חודשים).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על הבדלים מגדריים בתגובה לטיפול במעכבי TNF, עם שיעורים נמוכים יותר של תגובה לטיפול והקפדה על הטיפול התרופתי בנשים. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בהתייחסות למין החולה במחקרים ובהחלטות הטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!