היארעות זיהומים אופורטוניסטיים בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית תחת טיפול ביולוגי וסינתטי (Front Pharmacol)

במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Pharmacology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה מהן עולים שיעורי היארעות נמוכים של זיהומים אופורטוניסטיים בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שטופלו בתרופות ביולוגיות וסינתטיות ממוקדות. עם זאת, נדרש מעקב זהיר אחר זיהומים ספציפיים דוגמת הרפס זוסטר לאחר טיפול במעכבי JAK, זיהומי קנדידה של העור והריריות לאחר טיפול במעכבי IL-17 וזיהומי שחפת לאחר טיפול במעכבי TNF.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זמינות תרופות ביולוגיות וסינתטיות ממוקדת הרחיבה את אפשרויות הטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. תכשירים אלו חוסמים מסלולי העברת אותות תוך-תאיים או ציטוקינים פרו-דלקתיים המעודדים תהליכי דלקת ועשויים להציב את החולים בסיכון לזיהומים חמורים. מטרת הסקירה הנוכחית הייתה לבחון את היארעות זיהומים אופורטוניסטיים בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שטופלו בתכשירים אלו.

החוקרים השלימו חיפוש במאגרי PubMed ו-EMBASE לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת טיפול ביולוגי וסינתטי בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. הם כללו בסקירה מחקרים שהשוו את ההשפעה של טיפול ביולוגי או סינתטי אל מול פלסבו ודיווחו על נתוני בטיחות.

הסקירה כללה 47 מחקרים עם 17,197 חולים שקיבלו לפחות מנה אחת של הטיפול התרופתי. ההיארעות המצטברת של זיהומים אופורטוניסטיים לפי מנגנון הפעולה עמדה על 2.72% עם מעכבי JAK, 1.18% עם מעכבי IL-17, 1.18% עם מעכבי IL-23 ו-0.01% עם מעכבי TNF.

על-פי מנגנון הפעולה, תכשירים אלו עשויים להביא לעליה בסיכון לזיהומים חמורים מסוימים. ההיארעות המצטברת של זיהומי הרפס זוסטר לאחר טיפול במעכבי JAK עמדה על 2.53% וההיארעות המצטברת של זיהומים אופורטוניסטיים בקנדידה לאחר טיפול במעכבי IL-17 עמדה על 0.97%.

ממצאי המחקר מצביעים על היארעות כוללת נמוכה של זיהומים אופורטוניסטיים בחולים תחת טיפול בתרופות ביולוגיות או תרופות סינתטיות ממוקדות בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. עם זאת, נדרש מעקב הדוק אחר זיהומים מסוימים בהתאם לטיפול התרופתי, כולל מעקב אחר הופעת הרפס זוסטר במטופלים במעכבי JAK, קנדידיאזיס של העור והריריות עם מעכבי IL-17 ושחפת לאחר טיפול במעכבי TNF.

 

Front Pharmacol, Oct 5, 2022

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן