שני איגודים מובילים בארצות הברית, ה-American Academy of Dermatology ו-National Psoriasis Foundation, פרסמו הנחיות עדכניות בנושא הטיפול בפסוריאזיס במבוגרים, תוך התמקדות בטיפול ביולוגי ותחלואה נלווית.
בשני המסמכים המנחים הללו, ביקשו המומחים להתייחס לשאלות קליניות חשובות העולות במהלך הטיפול בפסוריאזיס ולספק המלצות לרופאי עור על-בסיס העדויות הזמינות.
ההנחיות אודות טיפול ביולוגי ממליצות על מעכבי TNF-Alpha, Etanercept, Infliximab ו-Adalimumab; אנטגוניסט ל-IL-12/IL-23, Ustekinumab; נוגדנים ל-IL-17, Secukinumab ו-Brodalumab; אנטגוניסט ל-IL-17, Ixekizumab; ומעכב IL-23, Guselumab כאפשרויות טיפול מונותרפי במבוגרים עם פסוריאזיס רובדית בדרגה מתונה-עד-חמורה.
המומחים כותבים כי Etanercept, Infliximab, Adalimumab ו-Ustekinumab יכולים גם לשמש בשילוב עם תכשירים מקומיים, Acitretin, Methotrexate, Apremilast, Cyclosporine, או פוטותרפיה להגברת היעילות כנגד פסוריאזיס רובדית בדרגה מתונה-עד-חמורה.
מעכבי TNF בטוחים לשימוש בהיריון ובהנקה ובטוחים לשימוש בגברים במהלך ניסיונות בני זוג להרות. יש להתייחס ליילודים ותינוקות כמדוכאי חיסון לאורך לפחות 1-3 חודשים לאחר הלידה, במידה והאימהות טופלו במעכבי TNF. אין מידע רב אודות בטיחות תכשירים ביולוגיים אחרים במהלך היריון והנקה.
במידה וקיים צורך קליני, ניתן להחליף כל אחד מהתכשירים הביולוגיים לפסוריאזיס בתכשיר ביולוגי אחר, כאשר ייתכנו שיפור ביעילות, בטיחות ו/או סבילות בעקבות זאת.
ניתן לתת חיסון מומת במהלך טיפול ביולוגי, אך יש להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות לפני מתן חיסון חי.
ההנחיות אודות תחלואה נלווית תומכות בבדיקות סקר של חולי פסוריאזיס לזיהוי דלקת מפרקים פסוריאטית בכל ביקור ולהסביר לחולים על הקשר בין שתי המחלות. יש גם להשלים הערכה קרדיווסקולארית של החולים, כולל בדיקות סקר ליתר לחץ דם, סוכרת והיפרליפידמיה, בהתאם להנחיות הארציות. על חולי פסוריאזיס להיות מודעים לסיכון המוגבר שלהם לתסמונת מטבולית ולהשלים הערכה של מרכיבי התסמונת ע”י איש צוות רפואי.
חולי פסוריאזיס צריכים להיות מודעים לקשר בין המחלה העורית ובין חרדה ודיכאון ויש להפנותם להערכה וטיפול מתאימים במידה וישנם סימנים או תסמינים של חרדה, דיכאון, או מחשבות אובדניות.
הן עישון והן צריכת אלכוהול נקשרו עם סיכון מוגבר לפסוריאזיס חמורה, כך שיש להסביר לחולים על הסיכונים הללו ולהפנותם לאנשי צוות רפואי מתאימים.
שתי ההנחיות מדגישות את חשיבות הדרכת חולים בנוגע לאתיולוגיה, מחלות רקע, אפשרויות טיפול ואורחות חיים הקשורים עם פסוריאזיס, במטרה לסייע בשיפור תהליכי קבלת החלטות ומערכת היחסים בין הרופא והמטופל.
J Am Acad Dermatol 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!