האם יש תועלת למתן מתוטרקסט בטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית? (Arthritis Rheum)

טיפול בשלב מוקדם של דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) ב-Etanercept (אנברל) היה יעיל יותר מטיפול במתוטרקסט, בין אם הטיפול הביולוגי ניתן כטיפול יחיד ובין אם ניתן כשילוב עם מתוטרקסט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בשלב III, שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של טיפול מונותרפי במתוטרקסט, בהשוואה לטיפול מונותרפי ב-Etanercept וכן לקבוע את תוצאות שילוב שתי התרופות בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית.

החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות, שכלל 851 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, אשר חולקו באקראי לטיפול במתוטרקסט במינון 20 מ”ג עם פלסבו שבועי (284 חולים), Etanercept במינון 50 מ”ג עם פלסבו שבועי (284 חולים), או Etanercept במינון 50 מ”ג עם מתוטרקסט פומי במינון 20 מ”ג כל שבוע (טיפול משולב, 283 חולים). התוצא העיקרי היה תגובה לפי ACR20 (American College of Rheumatology 20) ותוצא הסיום המשני כלל את MDA (Minimal Disease Activity) לאחר 24 שבועות.

החוקרים מדווחים כי שיעורי התגובה לפי ACR20 ו-MDA לאחר 24 שבועות טיפול היו גבוהים יותר משמעותית עם טיפול מונותרפי ב-Etanercept, בהשוואה לטיפול מונותרפי במתוטרקסט (ACR20: 60.9% לעומת 50.7%, p=0.029;  MDA: 35.9% לעומת 22.9%, p=0.005) ועם הטיפול המשולב בהשוואה לטיפול במתוטרקסט בלבד (ACR20: 65% לעומת 50.7%, P=0.005; MDA: 35.7% לעומת 22.9%, p=0.005).

תוצאי סיום משניים אחרים (ACR50, ACR70, Very Low Disease Activity Score ו-Psoriatic Arthritis Disease Activity Score) עלו בקנה אחד עם תוצאות אלו.

בקבוצות הטיפול שכללו Etanercept תועדה פחות התקדמות הדמייתית, בהשוואה לטיפול מונותרפי במתוטרקסט לאחר 48 שבועות. טיפול משולב וטיפול מונותרפי ב-Etanercept הדגימו תוצאות דומות, למעט בהערכת מספר תוצאי סיום עוריים. לא תועדו סוגיות בטיחות חדשות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול מונותרפי ב-Etanercept וטיפול משולב עם מתוטרקסט הדגימו יעילות גדולה יותר, בהשוואה לטיפול מונותרפי במתוטרקסט, עם שיעורי תגובה גבוהים יותר לפי ACR ו-MDA וכן שיעורי תגובה הדמייתית גבוהים יותר. בסך הכול, משלב מתוטרקסט ו-Etanercept לא הביא לשיפור יעילות Etanercept.

Arthritis Rheum 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן