בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית המטופלים במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) תועד סיכון מוגבר פי שלוש להתפתחות פסוריאזיס, בהשוואה לחולים עם מחלת מעי דלקתית שלא טופלו בתרופות אלו, כך עולה מנתונים חדשים מקוריאה, שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics.
החוקרים התבססו על נתוני National Health Insurance Claim Data בין השנים 2007-2016 להערכת 50,502 חולים עם מחלת מעי דלקתית. הם ערכו השוואה בין 5,428 המטופלים במעכבי TNF אל מול 10,856 ביקורות תואמות שלא נטלו טיפול זה.
מהנתונים עולה כי בקרב המטופלים במעכבי TNF נרשם סיכון מוגבר לפסוריאזיס: 36.8 ל-10,000 שנות-אדם, בהשוואה ל-14.5 מקרים ל-10,000 שנות-אדם (יחס סיכון של 2.357).
כמו כן, בקרב המטופלים במעכבי TNF נרשם סיכון מוגבר ל-Palmoplantar Pustulosis (יחס סיכון של 9.355) ולדלקת מפרקים פסוריאטית (יחס סיכון של 2.926).
הסיכון לפסוריאזיס היה די דומה בקרב חולים עם מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.
הסיכון לסיבוכים פסוריאטיפורמים היה משמעותי עם טיפול ב-Infliximab (רמיקד) לפסוריאזיס (יחס סיכון של 2.6), Palmoplantar Pustulosis (יחס סיכון של 9.5) ודלקת מפרקים פסוריאטית (יחס סיכון של 3.3), אך לא עם טיפול ב-Adalimumab.
מין זכר וגיל צעיר יותר (גילאי 10-30 שנים) לוו בסיכון מוגבר משמעותית ל-Palmoplantar Pustulosis (יחס סיכון של 19.682 ושל 14.318, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מחלות בעלות תמונה דמוית-פסוריאזיס עשויות לסבך טיפול במעכבי TNF, כאשר הסיכון ל-Palmoplantar Pustulosis גדול יותר בגברים ובחולים צעירים יותר.
Aliment Pharmacol Ther 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!