מאת ד”ר אלינור בריסקין

מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה מציעה כי למעכבי tumor necrosis factor המשמשים כטיפול בפסוריאזיס עשוי להיות אפקט להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי[1]

המטה-אנליזה סקרה 5 מחקרים שכללו כ-50,000 מטופלים הסובלים מפסוריאזיס. החוקרים סקרו 5 בסיסי נתונים גדולים (MEDLINE, EMBASE, Wanfang database, Cochrane, Google Scholar). נכללו במחקר מחקרים על חולי פסוריאזיס, עם או בלי ארתריטיס, אשר קיבלו טיפול בנוגדי TNF, ואשר במחקר דווח על אירועים קרדיווסקולרים. נמצאו מתאימים 5 מחקרים שפורסמו בשנים 2011-2015. זמן המעקב הממוצע במחקרים היה 38 חודשים. מחלה קרדיווסקולרית הוגדרה כצירוף של תמותה מכל סיבה, MI ושבץ.

המחקר הראה כי לחולים אשר טופלו בנוגדי TNF היתה הפחתה של 42% בסיכון למחלות קרדיווסקולריות בהשוואה לחולים אשר טופלו בתכשירים טופיקלים או פוטותרפיה (RR 0.58, CI 0.43-0.77, p<0.001), והפחתה של 33% בהשוואה לחולים אשר טופלו במטוטרקסט. (RR 0.67, CI 0.52-0.88, p=0.003).

באנליזה שהתייחסה באופן ספציפי למרכיבי התחלואה הקרדיווסקולרית כפי שהוגדרה מעלה, טיפול בנוגדי TNF היו קשורים בסיכון קטן יותר ל- MI בהשוואה לקבוצה שטופלה בטיפול מקומי או פוטותרפיה. (RR 0.73, CI 0.59-0.9, p=0.003), וגם בהשוואה לקבוצה שטופלה במטוטרקסט. (RR 0.65, CI 0.48-0.89,p=0.007).

מחקר זה מצביע על הפחתת סיכון קרדיווסקולרי עם טיפול בנוגדי TNF אצל חולי פסוריאוזיס. איכותו ניכרת בגודלו (מספר המשתתפים הכולל) ובמשך המעקב הארוך על המטופלים. עם זאת, במטה-אנליזה זו ישנו שוני בהרכב המטופלים, בדרכי הטיפול בכל מחקר, וחסר מידע על מחלות רקע חשובות כגון סכרת ויתר לחץ דם.

הערכת המערכת: אל לנו לשכוח כי מדובר בתצפית על קיום או אי קיום outcome קרדיווסקולרי במטופלים שקיבלו את הטיפול בנוגדי TNF עבור פסוריאזיס. על מנת לחזק מסקנה זו, יהיה צורך ב- RCT הבודק באופן מכוון קשר בין נוגדי TNF ומחלות קרדיווסקלריות.