Abatacept יעילה בחולי דלקת מפרקים פסוריאטית (מתוך Arthritis & Rheumatism)

מאת איתמר גנמור

מממצאי מחקר חדש אשר פורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatism בדצמבר 2010 עולה כי Abatacept (אורנסיה) יכולה לעזור לחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (psoriatic arthritis, PsA).

על פי אחד החוקרים, ל- Abatacept יש יעילות מסוימת במרכיב הדלקתי של ה-PsA, ופרופיל הבטיחות שלה טוב.

במחקר רב-מרכזי, אשר כלל 170 חולי PsA, השוו החוקרים 3 מינוני Abatacept לעומת פלאסבו. הקבוצות אשר קיבלו Abatacept קיבלו 3 מ”ג/ק”ג, 10 מ”ג/ק”ג או 30-10 מ”ג/ק”ג (2 מנות ראשוניות של 30 מ”ג/ק”ג כשלאחריהן מנות של 10 מ”ג/ק”ג) בימים 1, 15, ו-29, ולאחר מכן כל 28 ימים.

ביום 169 נצפו תגובות ה- ACR20 (שיפור של לפחות 20% בקריטריוני American College of Rheumatology) ב-42% מחולי קבוצת 30-10 מ”ג/ק”ג (p=0.022), 48% מחולי קבוצת 10 מ”ג/ק”ג (p=0.006), 33% מחולי קבוצת 3 מ”ג/ק”ג, ו-19% מחולי הקבוצה שקיבלה טיפול פלאסבו.

תגובת ה-ACR20 נצפתה החל מיום 29 (ההערכה הראשונה לאחר הערכת רמת הבסיס), התמתנה ביום 85, ונמשכה עד יום 169 (ההערכה האחרונה). התוצאות היו דומות גם לגבי ACR50 ו- ACR70.

גם ממצאי הסינוביטיס, אוסטאיטיס, וארוזיות ב-MRI ביום 169 היו טובים יותר בכל קבוצות הטיפול לעומת קבוצת הפלאסבו, כשההבדל הגדול ביותר היה בקבוצת ה- 10 מ”ג/ק”ג.

לגבי ההערכה הכללית של רמת הפסוריאזיס ביום 169, רק קבוצת ה-3 מ”ג/ק”ג הדגימה שיפור לעומת טיפול הפלאסבו, וגם הוא היה צנוע.

בכל קבוצות הטיפול היו שיעור גבוה יותר של חולים אשר השיגו שיפור באיכות חיים לעומת קבוצת הפלאסבו, כשהגבוה ביותר היה בקבוצת ה- 10 מ”ג/ק”ג. השיפור דווח לראשונה ביום 15 ונמשך לכל אורך התקופה.

ל- 7 חולים (4 בקבוצת 30-10 מ”ג/ק”ג, 1 בכל אחת משתי הקבוצות האחרות) היה תופעות לוואי קשות, אך רק בשניים (1 בקבוצת ה- 30-10 מ”ג/ק”ג ו- 1 בקבוצתה- 10 מ”ג/ק”ג) הן היו קשורות לטיפול התרופתי. 7 חולים (4 בקבוצות הטיפול ו- 3בקבוצת הפלאסבו) הפסיקו את הטיפול עקב תופעות לוואי.

מגבלות המחקר כללו מדגם קטן באופן יחסי, השמטה של חולים אשר טופלו קודם לכן בתרופות anti-TNF, ומשך טיפול קצר. לדברי החוקרים, מידע משלב המשך המחקר שבו המחקר הוא מסוג “תווית-פתוחה” (open-label) אולי ישפוך אור נוסף על השפעות התרופה.

בינתיים, Abatacept מאושרת לטיפול במצבי דלקת כרונית כגון דלקות מפרקים ראומטואידית ואידיופטית- בילדים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן