טיפול סיסטמי במחלת psoriasis נדרש כאשר קיים עומס רב של נגעים או חזרה תכופה שלהם, וכאשר ישנה פגיעה קשה באיכות החיים.
היעילות של טיפול ב- ciclosporin הוכחה במחקרים רבים. אולם קיים חשש משימוש נרחב בתרופה עקב תופעות הלוואי הקשות הקשורות בה, כולל פגיעה כלייתית, יתר לחץ דם וסיכון לממאירות.
קיים מידע רב ממחקרים שבדקו את היעילות והבטיחות של טיפול רציף ארוך טווח, ושל טיפול אינטרמיטנטי בקורסים קצרים, בציקלוספורין.
טיפול אינטרמיטנטי בקורסים קצרים הינו בטוח ונסבל היטב, ולו יעילות ניכרת בשליטה מתמשכת במחלה. טיפול רציף לטווח ארוך יכול להתאים לחולים נבחרים עם מחלה רפרקטורית. כאשר ישנה הקפדה על הנחיות הטיפול, הסיכון לפגיעה כלייתית או ליתר לחץ דם הינו נמוך.
הטיפול בציקלוספורין קשור בהיארעות מוגברת של סרטני עור שאינם מלנומה, בחולים שנחשפו לפני כן ל- psoralen-ultraviolet A (PUVA). לא נמצא סיכון מוגבר לממאירויות אחרות.
British Journal of Dermatology. Volume 150 Issue s67 Page 1 – May 2004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!