פאנל מומחים בינלאומי פרסם דו”ח ב-27 בינואר ב-European Urology Oncology שבו הוא קבע כי בדיקת MRI שגרתית במסגרת מעקב אחר גברים עם סרטן הערמונית עשויה להוות תחליף לבדיקות רקטאליות וביופסיות מסוימות. כידוע, הבדיקה הרקטאלית הינה בדיקה זולה (כוללת זוג כפפות לטקס ומעט חומר סיכה), שמדי פעם מסייעת בזיהוי מחלות, אך אמינותה מוגבלת ביותר, בעוד שבדיקת MRI מספקת מידע אמין יותר, אך גם יקר יותר.
הבדיקה הרקטאלית מבוצעת כחלק מתהליך אבחון של מצבים שונים כגון סרטן פי הטבעת, טחורים, קונדילומה אנאלית, עצירות, מחלות מעי דלקתיות ועוד. עבור חלק מהמטופלים הבדיקה גורמת לתחושת פחד או בושה, בנוסף לאי נוחות גופנית. עם זאת, מחקר הראה כי מידת אי הנוחות לא השפיעה על כוונת המטופלים לעבור בדיקה רקטלית נוספת בעתיד.
משתתפי הפאנל הגיעו מתחומים שונים, ביניהם, אורולוגיה, אונקולוגיה, רדיולוגיה, פתולוגיה ופרקטיקה כללית, כמו גם בריאות האוכלוסייה, פסיכו-אונקולוגיה, סיעוד ועוד. חברי הפאנל הסכימו כי הגורמים הקליניים והעדפות המטופל הם אלו שיקבעו את הצורך במעקב פעיל אחר סרטן הערמונית. כמו כן, מדד גליסון ובדיקת MRI שמצביעים על נפח הגידול ומידת האגרסיביות של הסרטן, מהווים את הקריטריונים החשובים עבור הטיפול, ולאחר מכן גם שינויים בצפיפות וברמת ה-PSA.
הדו”ח קבע כי כאשר רמות ה-PSA יציבות ואין שינוי בפיענוח בדיקות ה-MRI, ניתן יהיה להימנע מביצוע ביופסיות נוספות של הערמונית שכרוכות בסיכון לזיהום. מעקב אחר PSA יבוצע כל 3-6 חודשים, בעוד שהפרש הזמנים בין בדיקות ה-MRI לא יעלה על שנה. כמו כן, בדיקה רקטאלית שגרתית אינה הכרחית, אם כי ניתן לבצעה מסיבות אחרות שאינן קשורות להערכת התקדמות סרטן הערמונית. במסגרת הדו”ח נכתב כי הייתה הסכמה רווחת על כך שבדיקה רקטאלית הינה תהליך מיותר אם מבוצעת גם בדיקת MRI או הדמיה שגרתית אחרת (למשל, אולטרסאונד טרנס רקטאלי).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!