במאמר שפורסם בכתב העת European Urology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי עשר שנים לאחר אבחנה של סרטן ערמונית ממוקם, הסיכון לתמותה עקב המחלה היה דומה בין אם בחרו בהתערבות ניתוחית, טיפול קרינתי, או מעקב פעיל.
מטרת המחקר הייתה לבחון את התוצאות לאורך זמן בגברים עם סרטן ערמונית בהתאם לטיפול להם ניתן. המחקר כלל גברים עם סרטן ערמונית ממוקם, אשר טופלו באחד מתשעה מרכזים בבריטניה והוזמנו לקחת חלק במחקר להשוואת מעקב פעיל, כריתה רדיקאלית של הערמונית או טיפול קרינתי.
שני מדגמים שכללו 1,643 גברים הסכימו לקחת חלק בהקצאה האקראית; 997 חולים סירבו להקצאה האקראית ובחרו את הטיפול. החוקרים בחנו את ההשפעה על איכות החיים הבריאותית על תפקוד השתן, מערכת עיכול ותפקוד מיני בהתאם לטיפול שניתן לכל מדגם.
החוקרים מדווחים כי מהנתונים עולה כי שיעור גבוה יותר של גברים בקבוצת מעקב פעיל הלכו לעולמם עקב סרטן ערמונית (1.85%), בהשוואה לשיעורי התמותה לאחר ניתוח (0.67%) או טיפול קרינתי (0.73%), אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית במדגם האקראי (p=0.08); תועדו עדויות בולטות יותר בניתוח נתונים שכלל את המדגם האקראי והמדגם הלא-אקראי, כאשר מעקב פעיל נבחן אל מול שילוב משלב טיפול רדיקאלי (P=0.003).
החוקרים מדווחים עוד כי זוהו עדויות בולטות לכך שגישת מעקב פעיל לוותה בשכיחות גבוהה יותר של גרורות (5.6%), בהשוואה לחולים לאחר ניתוח (2.4%) ואלו לאחר טיפול קרינתי (2.7%). גם שיעורי התקדמות מחלה היו הגבוהים ביותר בקרב גברים בקבוצת מעקב פעיל (20.35% לעומת 5.87% ו-6.62%, בהתאמה).
בהשוואה לגישת מעקב פעיל, החוקרים זיהו סיכון מוגבר להפרעה בתפקוד מיני (95% לאחר 6 חודשים) ואי-נקיטת שתן (55% לאחר 6 חודשים) לאחר התערבות ניתוחית, ולהפרעה בתפקוד מיני (88% לאחר 6 חודשים) והפרעה בתפקוד מערכת העיכול (5% לאחר 6 חודשים) לאחר טיפול קרינתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהערכת התוצאות לפי טיפול עולים שיעורים גבוהים יותר של גרורות והתקדמות סרטן ערמונית עם גישת מעקב פעיל, בהשוואה לניתוח או טיפול קרינתי, אך הסיכון להפרעות בתפקוד מיני ובתפקוד שלפוחית השתן היה הרבה יותר גבוה לאחר ניתוח או קרינה.
European Urology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!