חוקרים מארצות הברית ובריטניה זיהו תת-סוג של סרטן ערמונית, העשוי להגיב לטיפול במעכבי בקרה חיסונית, שאינו יעיל כנגד סרטן ערמונית. סוג הגידול החדש מתאפיין במוטאציות בשני עותקי גן CDK12 (Cyclin Dependent Kinase) והחוקרים מציעים כי פיתוח בדיקה גנטית לזיהוי גברים אלו יסייע בזיהוי החולים בהם צפויה תועלת לטיפול.
החוקרים בחנו את נתוני ריצוף דנ”א ורנ”א שנאספו ממדגם ארצי של 360 חולים עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס, כמו גם נתונים מ-498 מקרים של סרטן ערמונית ראשוני במאגר The Cancer Genome Atlas. הם זיהו שינויים ב-CDK12 ב-25 מבין 360 חולים (6.9%) עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס, שיעור גבוה יותר משמעותית, בהשוואה ל-1.2% מהחולים עם סרטן ערמונית ראשוני (6 מבין 498 חולים).
החוקרים ערכו גם מחקר פיילוט קטן במטרה לקבוע כיצד סרטן ערמונית עם מוטאציות CDK12 יגיב לטיפול אימונותרפי בדמות Pembrolizumab, מעכב PD1. בקרב החולים עם מוטאציות CDK12 שזוהו במחקר, חמישה חולים עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס בשלב מתקדם, טופלו בעבר ב-Pembrolizumab. אחד החולים הללו טופל בתרופה כחלה מטיפול משולב ולא נכלל במחקר הפיילוט.
מבין ארבעת החולים שטופלו ב-Pembrolizumab בלבד, בשניים תועדה תגובה יוצאת דופן במונחים של ירידת רמות PSA, תוצא שהפתיעה את החוקרים, לאחר שההנחה הייתה כי מעכבי בקרה חיסונית לרוב אינם יעילים בטיפול בסרטן ערמונית.
ממצאים מוקדמים אלו תומכים בהשערה לפיה סרטן ערמונית גרורתי, הכולל אובדן CDK12 בשני האללים, עשוי להגיב בסבירות גבוהה יותר לטיפול אימונותרפי, בהשוואה לאוכלוסיה לא-נבחרת של חולים עם סרטן ערמונית.
החוקרים טוענים כי מאחר וסרטן ערמונית הוא כה נפוץ,7% הוא מספר משמעותי של חולים. העובדה כי מעכבי בקרה חיסונית עשויים להיות יעילים כנגד תת-סוג מסוים של סרטן ערמונית הופכת את ההבדל הנ”ל למשמעותי עוד יותר.
Cell 2018; 173(7): 1770-1782
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!