מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שבחנה את ממצאי בדיקה רקטאלית ידנית בסיכון מוגבר אל מול תוצאות ביופסיה עלה כי הבדיקה הרקטאלית אינה מזהה נכונה את הסיכון לסרטן ערמונית ברמת האוכלוסיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקה רקטאלית ידנית ובדיקת PSA (Prostate Specific Antigen) מהוות את הבסיס לבדיקות סקר ברמת האוכלוסיה לזיהוי סיכון מוגבר לסרטן ערמונית. להבנה טובה יותר של הנושא, החוקרים מקנדה ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת הדיוק האבחנתי של בדיקה רקטאלית שבוצעה במרפאה ראשונית כבדיקת סקר לסרטן ערמונית.

החוקרים ערכו חיפוש במספר מאגרי נתונים להערכת התועלת של בדיקה רקטאלית כבדיקת סקר לסרטן ערמונית בקרב רופאים ראשוניים. הסקירה כללה שבעה מחקרים, עם סך כולל של 9,241 משתתפים שהשלימו בדיקה רקטאלית. אבחנת סרטן ערמונית התבסס על ביופסיה של הערמונית.

מנתוני המחקרים עלה כי הרגישות של בדיקה רקטאלית ידנית עמדה על 0.51 והסגוליות עמדה על 0.59. הערך המנבא החיובי של הבדיקה עמדה על 0.41 והערך המנבא השלילי עמד על 0.64.

החוקרים סיכמו וקבעו כי בדיקה רקטאלית ידנית, שבוצעה ע”י רופאים ראשוניים, אינה עונה על קריטריוני ארגון הבריאות העולמי לפיהן התועלת של בדיקת הסקירה עולה על הנזקים.

לאור העדר עדויות התומכות בבדיקה זו, החוקרים אינם ממליצים על בדיקה רקטאלית שגרתית כבדיקת סקר לסרטן ערמונית ברפואה ראשונית, אלא אם יהיו הוכחות לתועלת במחקרים עתידיים. בנוסף, למרות שלא נבחנה אפשרות לנזק עקב בדיקה זו, מאחר ומדובר בבדיקה פולשנית, העשויה להוביל לביופסיה מיותרת, אבחנת-יתר וטיפול-יתר,  אין להתעלם מהשלכות האפשריות.

Ann Fam Med. 2018;16:149-154

לידיעה במדסקייפ