בגברים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס, ללא עדות לגרורות, טיפול ב- Apalutamide לווה בהישרדות ללא-גרורות ומרווח זמן עד להתקדמות סימפטומטית שהיו ארוכים יותר משמעותית, בהשוואה לפלסבו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Apalutamide הינו מעכב תחרותי של הקולטן לאנדרוגנים ומצוי בשלבי פיתוח לטיפול בסרטן ערמונית. כעת הם בחנו את היעילות של הטיפול בגברים עם סרטן ערמונית לא-גרורתי, עמיד לסירוס, שהיו בסיכון גבוה להתפתחות גרורות.
מדובר במחקר מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, בשלב 3, שכלל גברים עם סרטן ערמונית לא-גרורתי, עמיד לסירוס וזמן הכפלה של PSA של עד עשרה חודשים. החולים חולקו באקראי, ביחס 2:1, לטיפול ב- Apalutamide (240 מ”ג ביום) או פלסבו. כל החולים המשיכו בטיפול ADT (Androgen Deprivation Therapy). תוצא הסיום העיקרי היה הישרדות ללא-גרורות, שהוגדר כזמן מהקצאה אקראית ועד זיהוי ראשון של גרורות מרוחקות בבדיקות הדמיה או תמותה.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 1,207 גברים (806 לטיפול ב- Apalutamide ו-401 לקבוצת הפלסבו). בניתוח העיקרי שבוצע לאחר 378 אירועים, חציון ההישרדות ללא-גרורות עמד על 40.5 חודשים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-16.2 חודשים בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון לגרורות או תמותה של 0.28). הזמן עד להתקדמות סימפטומטית היה ארוך יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות (יחס סיכון של 0.45).
שיעור האירועים החריגים שהובילו להפסקת תרופת המחקר עמד על 10.6% עם Apalutamide לעומת 7.0% עם טיפול דמה. אירועים חריגים שהיו נפוצים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ב- Apalutamide כללו פריחה (23.8% לעומת 5.5% בקבוצת הפלסבו), תת-פעילות של בלוטת התריס (8.1% לעומת 2.0% בקבוצת הפלסבו) ושברים (11.7% לעומת 6.5% בקבוצת הפלסבו).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Apalutamide הביא להארכת הישרדות ללא-גרורות וזמן עד התקדמות סימפטומטית בגברים עם סרטן ערמונית לא-גרורתי, עמיד לסירוס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!