בניגוד לעדויות התומכות ביעילות סטטינים בהפחתת הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, מניסויים מוקדמים במכרסמים עולה חשש כי תרופות אלו עלולות לעודד התפתחות סרטן ערמונית בבני אדם.

מרבית המחקרים האפידמיולוגיים בנושא לא זיהו קשר בין הטיפול ובין הממאירות, או שאף הדגימו קשר שלילי קטן. עם זאת, ייתכן כי מחקרים להערכת כלל ממאירויות ערמונית פספסו ממצאים חשובים, לאור ההטרוגניות הרבה בפוטנציאל הביולוגי של המחלה והשפעת בדיקות סקר על-בסיס PSA על המהלך הטבעי של המחלה במחקרים אפידמיולוגיים. בשנת 2006, מחקר אפידמילוגי התמקד בסיכון לסרטן ערמונית פטאלי ומתקדם והדגים השפעה חיובית משמעותית של סטטינים בחולים אלו עם פנוטיפ אגרסיבי.

מחקרים אפידמיולוגיים הדגימו באופן די עקבי את ההשפעה המועילה של סטטינים לאחר אבחנת סרטן ערמונית. במאמר נלווה למאמר מערכת זה, מספקים חוקרים עדויות נוספות התומכות בתועלת של סטטינים בקרב גברים עם סרטן ערמונית, עם עדות לירידה של 17% בסיכון לתמותה עקב סרטן ערמונית בעקבות התחלת סטטינים לאחר אבחנת הממאירות.

מנגנונים ביולוגיים רבים עשויים לעמוד בבסיס הקשר הנ”ל. סטטינים עשויים לפעול במסלולי העברת אותות בגידולי ערמונית בתיווך כולסטרול, גרנילגרניל או פרנזיל.

מהנתונים בספרות הרפואית עולה השפעה משמעותית של טיפול בסטטינים בחולים אלו, עם יחסי סיכון הדומים לתכשירים הרעילים והיקרים יותר בשימוש לטיפול בסרטן ערמונית מתקדם. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי הקשר מבוסס על מחקרים אפידמיולוגיים וקיים סיכון לטעות שיטתית לאורך המחקרים העומדת בבסיס הקשר החיובי.

לאור עקביות הקשר באוכלוסיות שונות, ניתן לשלול את האפשרות כי מדובר בממצא אקראי. במידה ומאמינים כי מדובר בקשר סיבתי, השאלה על הפרק הינה אם ישנן מספיק עדויות בכדי להמליץ על סטטינים לגברים לאחר אבחנת סרטן ערמונית, ואם לאו, אילו עדויות נוספות נדרשות.

הכותבים מציעים כי אפשרות מחקר אחת של סטטינים לאחר אבחנה עשויה להתמקד בגברים עם סרטן ערמונית לא-גרורתי, עם מאפיינים בסיכון גבוה, דוגמת זמן הכפלה מהיר של PSA. התוצא העיקרי יוגדר כהישרדות ללא-גרורות.

J Clin Oncol. 2017;35(29):3272-3274

לידיעה במדסקייפ