לכל טיפול לסרטן ערמונית ממוקם פרופיל תופעות לוואי ייחודי ועל רופאים לשקול את הנזקים האפשריים של כל גישת טיפול בקבלת החלטה אודות המהלך המתאים ביותר לכל חולה. זהו המסר העולה משני מחקרים נפרדים שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Journal of the American Medical Association.

במחקר הראשון, חוקים מטנסי דיווחו על התוצאות ב-2,550 גברים עם מחלה בסיכון בינוני או גבוה, שהשלימו ניתוח כריתה רדיקאלית של הערמונית, טיפול בהקרנות חיצוניות או מעקב פעיל. החולים היו במעקב למשך שלוש שנים.

לניתוח הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על אירועים חריגים הקשורים בתפקוד מיני. לאחר שלוש שנים, מדד תחום מיני הממוצע בחולים לאחר ניתוח ירד יותר מאשר המדד לאחר טיפול קרינתי. ההבדל הממוצע במדדים בין חולים לאחר ניתוח ואלו לאחר טיפול קרינתי עמד על 11.9- נקודות; ההבדל הממוצע עמד על 16.2- נקודות בין אלו שנותחו ואלו תחת מעקב פעיל.

מנגד, ירידה באותו מדד מיני בגברים לאחר טיפול קרינתי ואלו לאחר מעקב פעיל לא הייתה בעלת חשיבות קלינית, כאשר ההבדל עמד על 4.3- נקודות. ניתוח היה צפוי יותר להוביל לאי-נקיטת שתן, בהשוואה לטיפול קרינתי או מעקב פעיל, בפרט בגברים ללא אי-נקיטת שתן בתחילת הדרך.

שיעור גבוה יותר של גברים נטה לדווח על בעיות מתונות או גדולות אודות דליפת שתן, בהשוואה לשיעור של 5-6% מהגברים בשתי קבוצות הטיפול האחרות. מצד שני, תסמינים איריטטיביים בדרכי השתן השתפרו לאחר הניתוח, בעוד שתסמינים אלו הדגימו שיפור קל, אם בכלל, בחולים לאחר טיפול קרינתי או חולים תחת מעקב פעיל.

לאחר שישה חודשים, מדדי פעילות מעיים היו גרועים יותר משמעותית בגברים לאחר טיפול קרינתי, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, אך לאחר שנה ההבדלים בין שלוש הקבוצות היו קטנים.

רק בקבוצת הטיפול הקרינתי תועדה ירידה בתפקודי הורמונאלי, אך כל החולים הללו השלימו טיפול ADT (Androgen Deprivation Therapy), ולכן הדבר היה צפוי.

מדדי איכות החיים הבריאותית לא היו שונים משמעותית בין שלוש קבוצות הטיפול בתום המחקר. 

במחקר השני, חוקרים מצפון קרולינה עקבו אחר 1,141 גברים עם אבחנה חדשה של סרטן ערמונית, שהשלימו כריתה רדיקאלית של הערמונית, הקרנות חיצוניות, ברכיתרפיה או מעקב פעיל.

החוקרים מדווחים כי תועד סיכוי גדול יותר להידרדרות תפקוד מיני לאחר ניתוח; 57% מהחולים עם תפקוד מיני תקין בתחילת המחקר דיווחו על תפקוד מיני לקוי 24 חודשים לאחר כריתת ערמונית.  זאת בהשוואה ל-27.2% מהגברים לאחר טיפול בהקרנות חיצוניות, 34.2% מאלו לאחר ברכיתרפיה ו-25.2% מאלו תחת מעקב פעיל.

רק כ-20% מהגברים לאחר ברכיתרפיה וללא תסמינים חסימתיים או איריטטיביים בתחילת המחקר עדיין לא סבלו מתסמינים 24 חודשים לאחר ברכיתרפיה. שיעור זה היה הרבה יותר נמוך מהשיעור של מחצית מהגברים לאחר ניתוח או הקרנות שדיווחו כי לא סבלו מתסמינים חסימתיים או איריטטיביים 24 חודשים לאחר הטיפול.

רק כשליש מהגברים ללא אי-נקיטת שתן לפני הניתוח עדיין שלטו היטב במתן שתן לאחר שנתיים. שיעור זה היה נמוך בהרבה משיעור הגברים ששמרו על שליטה במתן שתן 24 חודשים לאחר הקרנות חיצוניות (73%) וברכיתרפיה (65%).

קרוב ל-43% מהגברים עם תפקוד מעי תקין לפני ההקרנות שמרו על תפקוד מעי טוב לאחר שנתיים, כמו גם 47% מהגברים לאחר ברכיתרפיה ו-57% מהגברים לאחר כריתת ערמונית או מעקב פעיל.

החוקרים כותבים כי רופאים יכולים להתבסס על נתונים אלו למתן ייעוץ מותאם אישית למטופלים שלהם אודות התוצאות הצפויות ואירועים חריגים אפשריים של כל גישת טיפול.

JAMA. Published online March 21, 2017

לידיעה במדסקייפ