תוספת טיפול אנטי-אנדרוגני להקרנות כטיפול הצלה בגברם עם הישנות ביוכימית לאחר כריתת ערמונית מביא לשיפור התוצאות עם הארכת ההישרדות הכוללת והפחתת הסיכון למחלה גרורתית ותמותה עקב סרטן ערמונית לאחר 12 שנים, בהשוואה להקרנות בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר RTOG 9601, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
במסגרת המחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שנערך בין 1998-2003, החוקרים חילקו 760 חולים מתאימים לאחר ניתוח כריתת ערמונית עם הסרת קשריות לימפה, עם עדות למחלה כפי שנקבע לפי בדיקה פתולוגית, עם גידול בשלב T2 (מוגבל לערמונית אך עם שולי ניתוח חיוביים) או T3 (עם התפשטות היסטולוגית מעבר לקפסולת הערמונית), ללא מעורבות קשריות לימפה, עם רמות PSA מדידות בטווח 0.2-4.0 ננוגרם/מ”ל. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול קרינתי וטיפול אנטי-אנדרוגני (24 חודשים של Bicalutamide (קזודקס) במינון של 150 מ”ג יום) או טבליות פלסבו כל יום במהלך ולאחר טיפול קרינתי. תוצא הסיום העיקרי היה הישרדות כוללת.
חציון משך המעקב בקרב החולים ששרדו עמד על 13 שנים. שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר 12 שנים עמדו על 76.3% בקבוצת הטיפול ב-Bicalutamide, בהשוואה ל-71.3% בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון לתמותה של 0.77). שיעורי ההיארעות של תמותה עקב סרטן ערמונית לאחר 12 שנים עמדו על 5.8% בקבוצת הטיפול ב- Bicalutamide, בהשוואה ל-13.4% בקבוצת הפלסבו (p<0.001). ההיארעות המצטברת של סרטן ערמונית גרורתי לאחר 12 שנים עמדה על 14.5% בקבוצת Bicalutamide, בהשוואה ל-23% בקבוצת הפלסבו (p=0.005).
היארעות תופעות לוואי מאוחרות על-רקע טיפול קרינתי הייתה דומה בשתי הקבוצות. גניקומסטיה תועדה ב-69.7% מהחולים בקבוצת Bicalutamide, בהשוואה ל-10.9% מהחולים בקבוצת פלסבו (p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוספת טיפול אנטי-אנדרוגני במשך 24 חודשים, עם טיפול יומי ב- Bicalutamide לטיפול קרינתי, הובילה לשיעור גבוה יותר משמעותית של הישרדות כוללת בטווח הארוך והיארעות נמוכה יותר של סרטן ערמונית גרורתי ותמותה עקב סרטן ערמונית, בהשוואה לטיפול קרינתי עם פלסבו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!