טיפול ADT (Androgen Deprivation Therapy) הינו אבן הפינה של הטיפול בסרטן מתקדם-מקומית וגרורתית של הערמונית, אך כרוך במגוון סיבוכים אפשריים. סוגיית מתן טיפול ADT לסירוגין נידונה בשני מאמרים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology, תוך הצגת טיעונים בעד ונגד גישה זו.
במאמר הראשון, מומחים מקנדה הציגו את העדויות התומכות בגישה זו וטענו כי גישה זו הינה אפשרות ויאבילית בגברים המפתחים אירועים חריגים עקב טיפול ADT.
רופאים המיומנים במתן טיפול ADT לסירוגין, לעיתים למשך עשרות שנים, יכולים להעיד על התועלת של איכות החיים בחולה פרטני לאורך זמן. במאמרם סוקרים המומחים חלק מהעדויות שפורסמו ותמכו בגישת טיפול זו בחולים עם סרטן ערמונית.
טיפול ADT לסירוגין אינה גישה חדשה ונבחנה כבר במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת בקבוצה קטנה של גברים עם מחלה גרורתית ותסמינית. באותו מחקר מוקדם, התפקוד המיני שב ב-9 מבין 10 גברים בעלי תפקודי זקפה תקינים בתחילת הדרך; לכן, החוקרים קבעו כי גישה זו עשויה להקל על תסמיני החולים תוך שיפור איכות החיים.
שני המחקרים הגדולים ביותר בשלב 3 דיווחו כי טיפול לסירוגין היה לפחות לא-נחות בהשוואה לטיפול ADT רציף.
הראשון הוא מחקר PR7, שפורסם ב-New England Journal of Medicine בשנת 2012 וכלל גברים עם מחלה לא-גרורתית, רגישה להורמונים, בה חציון ההישרדות הכוללת היה דומה עם טיפול לסירוגין או רציף. טיפול לסירוגין ענה על קריטריונים העדר-נחיתות, ותופעות לוואי היו טובות יותר משמעותית עם טיפול לסירוגין. עם זאת, מניתוח פוסט-הוק עלה כי חציון הישרדות כוללת בגברים עם מדד גליסון של 8-10 נקודות היה ארוך ב-14 חודשים בקבוצת טיפול רציף.
המחקר הגדול השני הוא מחקר S9346, שפורסם באותו עיתון בשנת 2013. החוקרים מצאו כי בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי ורגיש להורמונים, טיפול ADT לסירוגין לווה בשיפור קטן באיכות החיים.
למרות ששני המחקרים לא הצליחו לזהות את כל השינויים באיכות החיים עם טיפול לסירוגין בשל מגבלות הנוגעות לאיסוף הנתונים, זוהו סימנים בשני המחקרים לפיהם מספר תחומי איכות חיים היו טובים יותר בגברים תחת טיפול לסירוגין.
עם זאת, במאמר שהציג את העמדה הנגדית של טיפול ADT לסירוגין הסבירו חוקרים מארצות הברית כי הם פחות משוכנעים באשר ליתרונות של גישה זו. הם מציינים כי ב-26 השנים שלאחר הצגת גישת טיפול זו, עדיין אין עדויות תומכות ממחקרים קליניים למרות הערכת אלפי חולים והשקעה של מיליוני דולרים.
כל המחקרים שנבחנו כללו תת-הערכה של התוצאים, למעט מחקר SWOG S9346. בנוסף, כל המחקרים לא היו בעלי עוצמה מספקת להערכת הישרדות כוללת ו/או תקופת המעקב לא הייתה ארוכה דיו לזהות את מספר האירועים הנדרש להערכת ההשערה.
למחקרים היו מספר מגבלות אחרות, כולל קריטריוני הכללה נרחבים, מגוון גישות ADT וכשלון וכן שימוש בטיפולים ללא-יעילות מוכחת, דוגמת Cyproterone Acetate, שלא אושר לטיפול בסרטן ערמונית אך שימש בשני מחקרים.
שני מחקרים תוכננו לאישור העדר-נחיתות, אך לפרשנות נכונה של הממצאים, חשוב לקחת בחשבון את גבולות העדר-נחיתות ששימשו במטרה להגיע למסקנות מהימנות ובעלות משמעות קלינית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!