במאמר שפורסם בכתב העת BMC Urology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי גיל, רמות PSA בתחילת טיפול כימותרפי וריכוז המוגלובין הינם גורמים פרוגנוסטיים בלתי-תלויים להישרדות כוללת של גברים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את החשיבות האפשרית של מאפייני החולים בניבוי הישרדות כוללת ולפתח מדד סיווג סיכון של חולים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס, המטופלים במשלב כימותרפי מבוסס Docetaxel.
מדגם המחקר כלל 79 חולים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס, המטופלים ב-Docetaxel. החוקרים אספו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות מאפייני החולים בעת האבחנה והתחלת טיפול כימותרפי ובחנו גורמים פרוגנוסטיים שניבאו הישרדות כוללת.
מהנתונים עולה כי תגובת PSA של 50% ומעלה תועדה ב-69.6% מכלל החולים וחציון ההישרדות הכוללת עמד על 22.5 חודשים. מניתוח רב-משתנים עלה כי גיל, רמת PSA בעת התחלת טיפול כימותרפי וריכוז המוגלובין כולם גורמים פרוגנוסטיים בלתי-תלויים להישרדות כוללת. בנוסף, המצב התפקודי לפי ECOG ויחס CRP לאלבומין לא היו מנבאים משמעותיים, אך נחשבו גורמים מנבאים אפשריים להישרדות כוללת.
הערכת הסיכון בהתאם למספר הגורמים הללו עשוי לסייע בחיזוי ההישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס, המטופלים ב-Docetaxel.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הערכת סיכון על-בסיס גורמים אלו עשויה לסייע בהערכת ההישרדות הכוללת.
BMC Urol. 2016;16(13)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!