גישת מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות של הערמונית בסיכון נמוך נפגמת כאשר החולים אינם שבים לבדיקות מעקב, כפי שקרה בלמעלה מרבע מהגברים שלקחו חלק במחקר הנוכחי, שתוצאותיו הוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Association of Urology.

מדגם המחקר כלל 157 חולים (גיל חציון של 67 שנים), בהם הוחלט על גישת מעקב פעיל. החוקרים מסבירים כי מדובר בחולים בסיכון נמוך גידולים קטנים (לכל היות שתי ביופסיות ערמונית חיוביות מתוך עשר ביופסיות), רק בצד אחד ופחות מ-50% מהמרכז, וללא גידולים אגרסיביים (כלומר מדד גליסון של 6) ורמות PSA נמוכות (מתחת ל-10).

לאור הסיכון הנמוך של גידולים אלו, המשתתפים חולקו למשטר ספציפי של מעקב בלבד, ללא טיפול תרופתי. במידה ופיתחו בהמשך גידול גדול או אגרסיבי יותר, אזי ניתן היה להשלים טיפול ניתוחי או קרינתי.

עם זאת, להצלחת תכנית מעקב פעיל, על גברים אלו להשלים בדיקות PSA ובדיקה רקטאלית כל שישה חודשים. פעם בשנתיים, יש להשלים ביופסיה של הערמונית.

במהלך 13 שנות המחקר, הממאירות התקדמה ב-28% מהגברים, כאשר בשליש מהגברים אובחן גידול אגרסיבי. כל הגברים הללו עברו כריתה רדיקאלית של הערמונית או טיפול בהקרנות חיצוניות. המעקב ללא עדות למחלה לאחר טיפול עמד על 43 חודשים ו-23 חודשים, בהתאמה. טיפול קו-שני נדרש בגבר אחד לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית ובגבר אחד לאחר טיפול קרינתי. בחולה אחד אובחן גידול אגרסיבי מאוד ועליה מהירה מאוד ברמות PSA והוא טופל ב-ADT (Androgen Deprivation Therapy) והלך לעולמו זמן קצר לאחר מכן.

עם זאת, 27% מבין 157 המשתתפים במחקר המקורי לא הגיעו לפגישות המעקב ולא הגיבו לשני המכתבים שקראו להם להגיע לבדיקות מעקב.

מתוצאות אלו עולה כי חלק משמעותי מהגברים אובדים במהלך המעקב ובסופו של דבר יפתחו מחלה מתקדמת. חלק גדול מהגברים הללו הולך בסופו של דבר לעולמו בשל סרטן ערמונית. החוקרים מסבירים כי חשוב לקחת בחשבון את הנקודה הזו כאשר מתכננים פרוטוקולים למעקב פעיל.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-European Association of Urology.

לידיעה במדסקייפ