מעקב פעיל הינו אפשרות ויאבילית שיש לשקול בחולים בסיכון נמוך עם סרטן ערמונית, כך קבע פאנל בן 14 חברים מטעם ה-NIH (National Institutes of Health). חברי הפאנל טוענים כי יש לתת משקל לפירוק החרדה הנובעת מהמונח “סרטן” במקרים אלו.

הפאנל מטעם ה-NIH התכנס במטרה לבחון את העדויות בנוגע למקומו של מעקב פעיל בטיפול בסרטן ערמונית מקומי. המומחים התייחסו לשינויים באוכלוסיית החולים במהלך שלושים השנים האחרונות, פרוטוקולי מעקב פעיל והגורמים המשפיעים על בחירת החולים .

מעקב פעיל הוגדר כגישת טיפול במחלה הדוחה מתן טיפול במטרת ריפוי עד שהטיפול נדרש על-בסיס סמנים מוגדרים להתקדמות המחלה.

הגדרת סיכון נמוך מבוססת על ערכי PSA ומדד גליסון. על-פי הגדרת סיכון נמוך לפי ערכי PSA מתחת ל-10 ננוגרם למ”ל ומדד גליסון של 6 ומטה, למעלה מ-100,000 גברים המאובחנים עם סרטן ערמונית כל שנה בארצות הברית, הינם מועמדים אפשריים למעקב פעיל. המומחים מבחינים בין מעקב פעיל ובין ההגדרה הישנה של “המתנה זהירה”, המטפל בתסמינים עם הופעתם , אך אינו מיועד להביא לריפוי.

מחקרים הוכיחו כי להמלצות הרופאים משקל רב. המילה “סרטן” מעוררת תגובה רגשית המעודדת חולים לבחור בגישת טיפול פעילה יותר. החשש הנפוץ מפני סרטן, בשילוב עם הפרוגנוזה הטובה של סרטן ערמונית בסיכון נמוך, השפיע על חברי הפאנל לשקול ויתור על המונח הטעון. התפתחות סרטן הינו תהליך רציף, אך השם הניתן לתהליך ואופן הדיון בנושא עשוי להשפיע על אפשרויות הטיפול.

הצהרת הקונצנזוס מספקת מענה לשאלות שלא זכו לתשובה בעבר. הראשונה ברשימה היא מיהם המועמדים הטובים ביותר למעקב פעיל. שיקול חשוב נוסף נוגע  לזיהוי הפרוטוקול האופטימאלי, תוך שמירה על גמישות להתאמת פרוצדורות למצבים הקליניים הספציפיים ורצונות החולם. אתרי מחקר שונים מקפידים על פרוטוקולים שונים.

פאנל אנשי ה-NIH קבע כי בשל מיעוט העדויות בנושא, לכל החולים  שהם מועמדים אפשריים למעקב פעיל יש להציע השתתפות במחקרים. כעת יש תיעוד מטעם ה-NIH המתייחס למעקב פעיל כגישה אפשרית לטיפול בחולים עם סרטן ערמונית מקומי.

מתוך פאנל ה-NIH

לידיעה במדסקייפ