ממחקר חדש עולה כי כטיפול לסרטן ערמונית שהתפשט לעצמות, Imatinib (Gleevec/Glivec) פוגע הן בתאי הגידול עצמם, אלא גם בתאי אנדותל הקשורים בגידול, וכך חוסם את השפעות הגידול על אנגיוגנזה.
ממחקרים בבע”ח וכן ממחקרים קליניים עולה כי חסמי PDGFR (Platelet-Derived Growth Factor Receptor), דוגמאת Imatinib, הוכחו כיעילים כנגד סרטן ערמונית עם גרורות לעצם. עם זאת, לא ברור אם תרופות אלו מכוונות כנגד תאי הגידול או לתאי האנדותל הקשורים בהם, מאחר ששניהם מבטאים PDGFR פעיל.
בכדי לבחון את הנושא, החוקרים בנו מודל עכברים עירום של גרורות לעצם של סרטן הערמונית ההומני. לאחר מכן, בעלי החיים טופלו במים מזוקקים, Imatinib, Paclitaxel, או בשילוב שתי התרופות, למשך 10 שבועות.
החוקרים מדווחים כי Imatinib, לבד או בשילוב עם Paclitaxel, הראה יעילות טובה יותר באופן משמעותי מטיפול פלסבו, בהורדת הגרורות לעצם, חציון משקל הגידול, פירוק עצם וגרורות לבלוטות לימפה. במעבדה, לעומת זאת, Imatinib הראה אפקט קטן על תאי סרטן ערמונית שהושתלו בעכברים.
ניתוח נוסף הראה כי בעוד ש- Imatinib מנע הפעלת PDGFR הן על תאי הגידול והן על תאי האנדותל הקשורים, התרופה העלתה את שיעורי האפופטוזיס רק של תאי האנדותל. יתרה מזאת, Imatinib לבדו, ועוד יותר בשילוב עם Paclitaxel, הוריד את צפיפות כלי הדם, שמצידה עודדה את הרס תאי הגידול.
החוקרים מציינים כי לא ברור אם גישה זו עשויה להיות יעילה גם בגידולים אחרים. בשל ההטרוגניות של תהליך אנגיוגנזה בגידולים הומניים דרושה עבודה רבה לפני שניתן לקבוע משטר טיפול אופטימלי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!