היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית קשורה לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית, אך לא להגדלה שפירה של הערמונית (BPH), על פי דיווח בגיליון אפריל של International Journal of Cancer.
למרות ש-BPH לא נחשב פרקורסר לסרטן הערמונית, שני מצבים אלו עלולים לחלוק כמה גורמים אטיולוגים משותפים, כולל פולימורפיזם תורשתי בגנים המעורבים במטבוליזם אנדרוגן, אמרה ד”ר אווה נגרי ממילנו. לכן קשר בין היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית ל-BPH הינו מתקבל על הדעת.
החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר איטלקי גדול שנערך בין 1991 ל-2002 וכלל 1294 מקרי סרטן הערמונית, 1369 מקרי BPH ו-1451 נבדקי ביקורת.
כפי שנראה במחקרים קודמים, הסיכון לסרטן הערמונית עלה משמעותית בנבדקים עם היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית.
הסיכון לסרטן הערמונית עלה באופן משמעותי בנבדקים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שחלות, שלפוחית השתן, וכיליה, וכן שילוב כל האזורים.
לעומת זאת, הסיכון ל-BPH לא עלה עם היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית או כל סרטן אחר, למרות שהיה קשר גבולי עם היסטוריה של סרטן שלפוחית השתן.
הסיכון לסרטן הערמונית קשור להיסטוריה היה גבוה יותר כאשר הקרוב היה אח ומתחת לגיל 60.
המחקר מאשר כי היסטוריה של סרטן הערמונית הוא גורם סיכון חשוב לסרטן הערמונית, אך לא ל-BPH, והסיכון גבוה יותר כשהקרוב הוא אח. גברים ממשפחה עם מקרים רבים של סרטן שחלה ושד עלולים להיות גם כן בסיכון גבוה יותר.
האפידמיולוגיה של BPH הוזנחה מאוד, ונערכו רק מעט מחקרים בנושא. יש להקדיש מאמצים במטרה לערוך מחקרים שיסבירו את האטיולוגיה של סרטן הערמונית ו-BPH.
במחקר נאספו נתונים לגבי גורמי סיכון אחרים כמו תזונה, פעילות גופנית, עישון, אלכוהול, והרגלי אורח חיים אחרים. בעתיד הקרוב, מתכננים החוקרים לסכם את הנתונים ומעקב אחר המקרים במטרה לחקור משפחתיות והאם לחשיפה לפני האבחון יש השפעה על תוצאות קליניות.
Int J Cancer 2005;114:648-652.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!