המחקר האקראי-מבוקר הראשון להערכת הטיפול ב-Furosemide בפגים בסיכון גבוה ל-BPD (Bronchopulmonary Dysplasia), שתוצאותיו הוצגו במהלך כנס ה-Pediatric Academic Societies, הצביע על סיכון מוגבר להפרעות אלקטרוליטריות, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נתונים קודמים ממחקרים בבעלי חיים או ממחקרים קטנים אשר בחנו את התועלת בטווח הקצר של הטיפול ב-Furosemide הראו כי התרופה עשויה לשפר את התפקוד הריאתי, כולל שיפור היענות ריאתית וייתכן אף הפחתת היקף התמיכה הנשימתית הנדרשת לטיפול בתינוק. עם זאת, אין נתונים באשר לשאלה אם טיפול זה מסייע במניעת מחלת ריאות בטווח הארוך.
החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר וסמוי שכלל תינוקות מ-17 מרכזים רפואיים בארצות הברית. הם התמקדו ב-80 פגים שנולדו לפני שבוע 29 להיריון, אשר חולקו באקראי לקבלת Furosemide או פלסבו למשך 28 ימים. קבוצה אחת קיבלה את התרופה פעם ביום והשניה קיבלה את התרופה ארבע פעמים ביום.
מהנתונים עולה כי דווח על 293 אירועים חריגים ב-74 מבין 80 תינוקות (93%), כולל 223 אירועים בקרב 56 התינוקות (92%) בזרוע ההתערבות ו-70 אירועים חריגים ב-18 מבין 19 התינוקות בזרוע הפלסבו (P=0.94). ההפרעות האלקטרוליטריות הנפוצות כללו רמות ביקרבונט גבוהות בדם (73%), היפוכלורמיה (39%) והיפרכלורמיה (33%).
מהמחקר עולה כי לא היו הבדלים באובדן שמיעה, אבני כליות, BPD, או תמותה בין חולים בזרוע הטיפול ב-Furosemide או פלסבו.
החוקרים מסבירים כי בשלב הבא הם מתכננים לבחון את הטיפול במדגם גדול יותר וכי במחקרים בעתיד להערכת הטיפול ב-Furosemide יש לכלול ניהול הפרעות אלקטרוליטריות כחלק מתכנון המחקר.
מתוך כנס ה-Pediatric Academic Societies
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!