התוסף / ויטמין

חשיבותו

המינון המומלץ

הערות

ברזל

נדרש כדי לספק את צרכי ההיריון המתפתח והשליה. טיפול מפחית סיכון לאנמיה אימהית העלולה לגרום לסיבוכי היריון כמו לידות

מוקדמות והאטה בצמיחה התוך-רחמית

30 מ”ג Elemential Iron בכל יום.

ניתן להיעזר ברמות פריטין בדם כדי להמליץ על מינוני הברזל הנדרשים: כאשר רמות הפריטין מעל 70 מיקרוגרם לליטר,

אין צורך בתוספת ברזל. כאשר הרמות בין 30 ל 70 מיקרוגרם לליטר מומלץ ליטול 30-40 מ”ג ברזל ליום וכשהפריטין נמוך מ 30 מיקרוגרם לליטר, מומלץ ליטול מינון יומי של 80-100 מ”ג ברזל ליום

בחלק מתכשירי  הברזל, מוצרי חלב וקפאין מפחיתים ספיגה

ויטמין C משפר ספיגה.

ניתן להשתמש בברזל סוכרוזומלי כאשר יש בעיית ספיגה, או במקרים בהם רמות

הפריטין אינן עולות למרות טיפול פומי. כאשר ההמוגלובין נמוך מ 9 גרם %, אפשר לשקול טיפול בברזל תוך–וריד

חומצה פולית

ויטמין מקבוצת B, חיוני לבניית ה DNA העוברי.

נטילה בשבועות הראשונים של ההיריון מפחיתה את הסיכון למומים במערכת העצבים המרכזית של העובר.

מפחיתה את הסיכון לאנמיה אימהית

400 מק”ג ליום, לפחות חודש לפני ההריון. אנטיאפילפטיות ועוד)

מצבים בהם מומלץ ליטול מינון גבוה יותר: 4-5 מ”ג ליום: קרוב מדרגה ראשונה עם מום במערכת העצבים המרכזית, סוכרת טרום הריונית, נטילה של תרופות, BMI מעל 30, בעיות ספיגה במעי

סידן

חשוב לבניית עצמות, לתפקוד מערכות הדם והשרירים.

לפי החלק מהעבודות, יתכן יתרון במתן תוספת סידן למניעה של רעלת הריון אצל נשים בסיכון. הנושא שנוי במחלוקת.

במהלך ההיריון

וההנקה: 1000 מ”ג ליום

ויטמין D

ויטמין מיוצר בעת חשיפה לשמש. מווסת את רמות הסידן בדם ובעצמות. משפיע על המערכת החיסונית. חסר ויטמיןD מעלה את הסיכון לסינדרום מטאבולי. לא הוכח קשר ברור בין חסר ויטמין D ללידה מוקדמת או לרעלת הריון. על פי מחקר קנדי גדול שפורסם השנה, נטילה של ויטמין D במינון נמוך בהריון, מונעת חסר בויטמין D בהריון

200-400 יחידות בינלאומיות (כמות המקבילה ל-5-10 מיקרוגרם).

במצבי חסר בטוח לשימוש גם 1000-2000 יחידות ליום.

חסר ויטמין D נפוץ. אין הסכמה לגבי ערכי הנורמה.

ויטמין D מעל 20 נונגרם למ”ל (50 nmol/L) נחשב לבטוח מבחינת שמירה על העצם.

בדיקת סקר זומה לרמות ויטמין D מוצדקת רק לנשים בקבוצת סיכון לחסר: צמחוניות, חשיפה מועטה לשמש, כהות עור, הפרעות ספיגה, סינדרום נפרוטי, אי-ספיקת כליות, נשים הנוטלות תרופות אנטיאפילפטיות או נשים

הסובלות מהיפופרתירואידיזם.

יוד

חיוני לצורך תפקוד תקין של בלוטת התריס.

מחסור ביוד פוגע בהתפתחות הקוגניטיבית של היילוד ויתכן שגם של העובר

150-300 מיקרוגרם ליום, חודש לפני ההריון, במהלכו ובמשך כל תקופת ההנקה

חומצות שומן רוויות ארוכות המוכרות כאומגה 3 – Docosahexaenoic acid (DHA) וכן Eicosapentaenoic acid (EPA)

תפקיד חיוני בפעילות דלקתית וחיסונית בגוף והן בעלות השפעה על פעילות מערכת הקרישה. השפעה על תהליכי הזיכרון וקוגניציה, על למידה ועל התפתחות

הראיה.

מחקרים תצפיתיים קושרים בין חסר באומגה 3 לפגיעה בהתפתחות נוירולוגית וקוגניטיבית של

היילוד והתינוק ולעלייה בסיכון לתחלואה אימהית ועוברית. כמו כן, מחקרים תצפיתיים מצאו כי תזונה

עשירה בדגי-ים במהלך ההיריון, הפחיתה לידות מוקדמות ולידות של תינוקות בעלי משקל נמוך

200-300 מ”ג ליום DHA או לחלופין לצרוך שתי מנות דגי ים בשבוע

Zink – אבץ

משפיע על התפתחות מוחית ועל גדילת עובר.

אין עדות לשיפור תוצאות מיילדותיות בקרב נשים שצרכו אבץ בהריון

המינון המומלץ 11-12 מ”ג ליום

ויטמין B12

תפקידים ביצירת ה- DNA

חסר ויטמין B12 לפי חלק מהעבודות, מעלה את הסיכון ללידה מוקמת ולהפרעות בגדילת העובר. כמון כן הוא גורם לאנמיה אימהית.

מגיע לגוף ממזונות ממקור של חיות ולכן לצמחוניות יש נטייה לחסר של ויטמין B12

2.6 מק”ג ליום