חשיפה לזיהום אוויר במהלך החיים העובריים מלווה בסיכון מוגבר לתפקוד קוגניטיבי לקוי בגיל מבוגר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קשרו בין זיהום אוויר ובין סיכון מוגבר לדמנציה והידרדרות קוגניטיבית. עם זאת, לא ברור אם מדובר בסיכון המצטבר לאורך חשיפה ארוכת-טווח או אם קיימת תקופה קריטית או רגישה יותר במהלך החיים. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של חשיפה לזיהום אוויר במהלך החיים העובריים על התפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר.

החוקרים אספו נתונים ממערכות לניטור חומר חלקיקי באוויר בשנים 1935, 1950, 1970, 1980 ו-1990 ושילבו את הנתונים הללו עם מידע משנת 2001 להערכת החשיפה לזיהום אוויר במהלך חייהם של 572 משתתפים שנולדו בשנת 1936 ולקחו חלק במחקר Lothian Birth Cohort 1936 עם תיעוד של מקום המגורים לאורך חייהם. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת התפקוד הקוגניטיבי בגילאי 11, 70, 76 ו-79 שנים במטרה לבחון את הקשר בין היסטוריית חשיפה לזיהום אוויר עם התפקוד הקוגניטיבי.

מהנתונים עולה כי חשיפה רבה יותר לזיהום אוויר בשנת 1935, כאשר המשתתפים במחקר היו ברחם, לוותה בשינוי גדול יותר במדדי אינטליגנציה מגיל 11 עד גיל 70 שנים, אך לא תועדה השפעה לחשיפה לזיהום אוויר על השינוי הקוגניטיבי בין הגילאים 70 עד 79 שנים. החוקרים לא הצליחו לזהות תקופת זמן קריטיות/רגישות אחרות במהלך החיים או עדות לסיכון מצטבר להידרדרות קוגניטיבית על-רקע חשיפה לזיהום אוויר.

זהו המחקר הראשון שבחן את הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר במהלך החיים ובין התפקוד הקוגניטיבי והממצאים מעידים כי לחשיפה בשלב מוקדם של החיים השפעה קטנה אך משמעותית על התפקוד הקוגניטיבי. עם זאת, גודל ההשפעה היה קטן והממצאים אינם תומכים בהשפעה מצטברת של זיהום אוויר לאורך החיים על התפקוד הקוגניטיבי.

J Alzheimers Dis. Published online January 8, 2021.

לידיעה במדסקייפ