טיפול במטפורמין עשוי לסייע בדחיית מועד הלידה בנשים עם רעלת היריון בשלב מוקדם של ההיריון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-SMFM)

טיפול במטפורמין הוביל להארכת משך ההיריון בקרוב לשבוע בנשים עם קדם רעלת היריון בשלב מוקדם של ההיריון ומלווה באשפוז קצר יותר של היילוד בבית החולים, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society for Maternal-Fetal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נמשכים המאמצים להבין את הגורמים לקדם רעלת היריון, אך רוב המומחים מסכימים כי לשליה תפקיד מרכזי. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם ניתן לטפל בקדם-רעלת היריון על-מנת להאט את התקדמות הסיבוך הנ”ל.

המחקר כלל 180 נשים עם קדם רעלת היריון  בשבועות 26-31 להיריון. כל הנשים נטלו תרופות לאיזון לחץ הדם וחולקו באקראי לנטילת 3 גרם של מטפורמין בשחרור-ממושך  או פלסבו. ניתוח לפי כוונה לטפל כלל 87 נשים שקיבלו מטפורמין ו-84 מטופלות בפלסבו, כאשר מאפייני הבסיס היו דומים בשתי הקבוצות.

נשים בקבוצת הטיפול במטפורמין ילדו לאחר חציון של 16.2 ימים מההקצאה האקראית, משך זמן ארוך ב-6.7 ימים בהשוואה ללידה לאחר חציון של 9.5 ימים מההקצאה האקראית של נשים בקבוצת הפלסבו. עם זאת, מדובר בהבדלים בעלי מובהקות סטטיסטית גבולית (p=0.056).

עם זאת, כאשר החוקרים לקחו בחשבון את ההיענות לטיפול, ההשפעה של מטפורמין הייתה גדולה יותר, עם עדות להשפעה תלוית-מינון והבדל שכן היה מובהק סטטיסטית. בקרב 147 נשים שהמשיכו בטיפול עד ללידה, אלו בקבוצת ההתערבות ילדו מאוחר יותר, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו, עם הבדל חציוני של 8.4 ימים בין הקבוצות (16.2 לעומת 7.4 ימים, בהתאמה, p=0.026). יתרה מזאת, כאשר הניתוח הוגבל ל-100 הנשים שהמשיכו בטיפול במינון המלא עד ללידה, ההבדל היה אף גדול יותר (16.2 לעומת 4.8 ימים, p=0.008). בהתאם לפרופיל הבטיחות של מטפורמין, בקרב נשים שנטלו את הטיפול הפעיל תועדה שכיחות גבוהה יותר של אירועי שלשול ומגמה של שכיחות גבוהה יותר של בחילות, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו.

לא תועדו הבדלים בין הקבוצות במשלב תוצאים באם או ביילוד, אך התינוקות היו במשקל גדול יותר ב-136 גרם בקבוצת הטיפול במטפורמין, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. עוד מדווחים החוקרים כי תועד הבדל מובהק סטטיסטית במשך השהות הכולל של היילודים בבית החולים, כולל העברה למוסדות אחרים.

למרות התוצאות המבטיחות, גודל המדגם היה קטן, המינון ששימש במחקר גבוה מזה המשמש לרוב בארצות הברית והמחקר נערך בקייפ טאון, דרום אפריקה. לכן, דרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים באוכלוסיות אחרות.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-SMFM

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן