במאמר שפורסם בכתב העת Morbidity and Mortality Weekly Report מדווחים חוקרים מארצות הברית כי מקרי תמותה על-רקע היריון עשויים להתרחש במהלך היריון, סביב הלידה ועד שנה לאחר הלידה; הגורמים המובילים משתנים בהתאם למועד התמותה. עוד עולה מהנתונים כי שלושה מחמישה מקרי תמותה על-רקע היריון ניתנים למניעה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סיבוכים על-רקע היריון מובילים לתמותה של כ-700 נשים בכל שנה בארצות הברית. כעת הם בחנו נתונים ממערכת PMSS (Pregnancy Mortality Surveillance System) בשנים 2011-2015 וחישבו את שיעורי התמותה על-רקע היריון (מקרי תמותה על-רקע היריון לכל 100,000 לידות-חי). הם גם בחנו את הפיזור של מקרי תמותה על-רקע היריון לפי מועד התמותה ביחס לתום ההיריון וגורמים מובילים לתמותה. נתונים מפורטים אודות מקרי תמותה על-רקע היריון במהלך 2013-2017 מ-13 ועדות לבחינת תמותה אימהית (MMRC או Maternal Mortality Review Committee) נבחנו להערכת אפשרויות מניעה וגורמים התורמים לתמותה על-רקע היריון.

בשנים 2011-2015 תועדו 17.2 מקרי תמותה ל-100,000 לידות חי. בנשים שחורות לא-היספאניות ובנשים ממוצא אמריקאי-אינדיאני/ילידי אלסקה תועדו השיעורים הגבוהים ביותר (42.8 ו-32.5, בהתאמה), גבוה פי 3.3 ופי 2.5, בהתאמה, בהשוואה לנשים לבנות לא-היספאניות (13 מקרי תמותה ל-100,000 לידות חי).

מועד התמותה היה ידוע ב-87.7% מהמקרים (2,990 נשים). מבין מקרי תמותה אלו, 31.3% אירעו במהלך ההיריון, 16.9% ביום הלידה, 18.6% בימים 1-6 לאחר הלידה, 21.4% בימים 7-42 לאחר הלידה ו-11.7% בימים 43-365 לאחר הלידה.

הגורמים המובילים לתמותה כללה מחלות לב וכלי דם, זיהומים ודימומים, ואלו השתנו לפי מועד התמותה. כ-60% ממקרי התמותה על-רקע היריון בועדות MMRC היו ניתנים למניעה ולא היו שונים משמעותית לפי גזע/מוצא או לפי מועד התמותה.

ניתן לסווג גורמים התורמים לגישות למניעת תמותה אימהית לכאלו ברמת הקהילה, המוסד הרפואי, המטופלת, המטפל והמערכת. גורמים אלו כוללים שיפור בגישה לטיפול, תיאום הטיפול ומתן טיפול איכותי.

החוקרים כותבים כי יש מקום להרחיב את הגישות המתמקדות בגורמים התורמים למקרי תמותה על-רקע היריון, הן בקהילה ובמרכזים רפואיים, הן ברמת מערכת הבריאות והן ברמת המטופלות והרופאים.

Morbidity and Mortality Weekly Report. 2019;68(18):423-429.

לידיעה במדסקייפ