לצום בהיריון או לא לצום בהיריון, זאת השאלה (סורוקה)

הודעת המרכז הרפואי סורוקה-

בהתקרב יום הכיפורים עולה וחוזרת השאלה האם לצום או לא לצום בהיריון.

צום משנה את הפיזיולוגיה של הגוף, בעיקר בכל הנוגע בהגבלת נוזלים.

בעת צום קיים ניצול של כל מאגרי הסוכרים בגוף לצורך אנרגיה, והגוף עובר לניצול אנרגיה ממאגרי השומן. הדבר גורר יצירת גופיפים חומציים שעלולים להגיע לעובר, ואף לגרום לנזק בריכוזים גבוהים.

 מדובר בסיכון תיאורטי, ויש לציין כי נדרשים ריכוזים הגבוהים ממה שעלול להופיע ביממה אחת של צום, אך ללא ספק זהו איננו מצב מומלץ.

בנוסף, צום קשור בהגבלת נוזלים, שעלולה להוביל להתייבשות. בהתאם, קיימת עלייה של הורמון “נוגד השתנה מוגברת” שמטרתו לעצור הפרשת נוזלים בשתן (Anti diuretic hormone ). הורמון זה דומה במבנהו להורמון שגורר צירים – האוקסיטוצין, ולכן הגבלת נוזלים עלולה לעורר צירים, ובהתאם לעיתים לעורר לידה.  אם היולדת איננה במועד, כי אז הדבר עלול להוביל ללידות מוקדמות.

במרכז סבן למיילדות בסורוקה, אנו רואים כל שנה עלייהשל כ- 8% בממוצע  במספר הלידות ביום הכיפורים וביום שלאחריו. 

בוצעה השוואה של כמות הלידות בערב יום הכיפורים, יום הכיפורים ולאחריו, לעומת שלושה ימים לפני יום הכיפורים:

בשנת 2013: 3 ימים לפני יום הכיפורים סה”כ 138 לידות, ולעומת זאת ביום הכיפורים (כולל יום אחריו) 153 לידות-  עליה של %11!

בשנת 2014: 3 ימים לפני יום הכיפורים סה”כ 135 לידות, ואילו   בחג ויום אחריו 154 לידות,  עליה של 14%.

בשנת 2015: 3 ימים לפני יום הכיפורים סה”כ 145  לידות, ואילו בחג ויום אחריו 148 לידות,  עליה של 2%.

בשנת 2016: 3 ימים לפני יום הכיפורים סה”כ 144 לידות, ולעומת זאת ביום הכיפורים  (כולל יום אחריו) 154 לידות,  עליה של 7%.

על אף זאת,  מחקר מבית החולים סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון שפורסם בעיתון בינלאומי למיילדות מצא את צום יום כיפור כגורם סיכון ללידה מוקדמת!

לידה מוקדמת הינה אחד הסיבוכים הקשים בהיריון. מוגדרת כלידה מתחת לשבוע 37 וכוללת סיכוני פגות לתינוקות. קיים תמיד חשש בקרב הרופאים שהתייבשות וצום עלולים להוביל לצירי לידה מוקדמים ולהגביר סיכון ללידה מוקדמת. לצורך כך הצוות בחן לפי לוחות השנה את יום הכיפורים לאורך תקופה של 23 שנים.

במחקר נבחנו שיעורי הלידות המוקדמות שהוגדרו כלידה שהתרחשה לפני שבוע 37 להיריון, וכן נבחנו מאפייני היולדת מבחינה דמוגרפית ומבחינת גורמי הסיכון המיילדותיים.

בתקופת הזמן שנבדקה, במהלך יום כיפור התרחשו 745 לידות, מתוכן 52.1% היו של נשים יהודיות, ו-47.9% היו של נשים בדואיות. מתוך כלל הלידות, 6.3% היו לידות מוקדמות. יולדות יהודיות נמצאו בסיכון גבוה משמעותית  של פי 2 ללידה מוקדמת במהלך יום כיפור, התוצאות נשארו מובהקות גם לאחר תיקנון למערפלים אפשריים כמו הרגלים ולידה מוקדמת בעבר.

פרופ’ אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב’ בסורוקה ומעורכי המחקר: ” על אף שלקחנו מידגם שבו ללא ספק לא כל היולדות היהודיות צמו, עדיין נמצא סיכון של פי 2 ללידות מתחת לשבוע 37 ביום כיפור. ייתכן מאד ואם היינו לוקחים רק נשים צמות הסיכון היה הרבה יותר גבוה. לפי המחקר שלנו, צום של יממה כדוגמת צום יום כיפור נמצא כגורם סיכון משמעותי ללידה מוקדמת”.  

אז מה עושים? לצום או לא לצום בהיריון?

פרופ’ אייל שיינר מסביר: “אמנם, העדות הרפואית לנזקים ממשיים של צום בהיריון הינה דלה, אך עדיין אין ספק שהשינוי הפיזיולוגי הזה איננו בריא להיריון. לא הייתי ממליץ על צום ביום כיפור, אלא לנשים עם מהלך היריון תקין לחלוטין וללא כל סיבוכים. יש לזכור כי לקבוצת נשים בהיריון בסיכון הצום אף עלול להיות מסוכן. ביום כיפור הצום הינו ממושך, פעמים רבות מעבר ליממה (25 שעות). מניסיון עם לא מעט יולדות יש המגבילות את הצום לעד 12 שעות, ויש שמפחיתות תזונה בהתאם להלכה “אכילה ושתיה לשיעורין” (אכילה ושתיה בהפרשי זמן של מעל 9 דקות, ולכתחילה יאכל וישתה פחות מכשיעור).  גם אם החלטת לצום, והינך חשה ברע הרי יש להפסיקו לאלתר. אם מופיע סימן מדאיג כמו דימום, צירים מוקדמים, ירידת תנועות או דליפת מי שפיר- יש לפנות מיד למיון.”

על רופאים, שירותים מיוחדים ומידע נוסף באתר סורוקה www.soroka.org.il

ענבר גוטר, דוברת; יסמין עמוס, ע’ דוברת; שרון אדרי, ע’ דוברת

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן