ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי למרות תחלואה נאונטלית וערכי גלוקוז משתנים בדם האמהי, הנקה ארוכת טווח הינה ברת ביצוע עבור אמהות החולות בסכרת מסוג 1. המחקר פורסם בכתב העת לטיפול בסכרת (Diabetes Care).
החוקרים ציינו, כי דיווחים קודמים מנו סיבוכים אמהיים ונאונטליים, כמו גם אפיזודות שכיחות של היפוגליקמיה סימפתומטית, כסיבות להפסקת הנקה מוקדמת בנשים החולות בסכרת מסוג 1.
החוקרים ראיינו 102 נשים החולות בסכרת מסוג 1 חמישה ימים וארבעה חודשים לאחר הלידה, וזאת בכדי לברר את השכיחות של הנקה ארוכת טווח ואת הגורמים השונים המנבאים הנקה מוצלחת.
החוקרים מדווחים, כי מרבית הנשים (86%) החלו בהנקה. 4 חודשים לאחר הלידה, 54% האכילו את תינוקם בהנקה בלבד, 14% האכילו את תינוקם חלקית בהנקה, ו-32% לא הניקו כלל.
מהתוצאות עולה, כי השכיחות של היפוגליקמיה 4 חודשים לאחר הלידה היתה דומה בקרב הנשים שהניקו בלבד ובקרב הנשים האחרות. מינוני האינסולין היומיים היו נמוכים ב-13% בהשוואה לתקופה שקדמה להריון בקרב הנשים שהניקו בלבד, אבל גבוהים ב-2% בקרב הנשים שהשתמשו בבקבוק להאכלה.
החוקרים ציינו עוד, כי הצאצאים שניזונו מהנקה בלבד בגיל 4 חודשים היו בעלי גיל הריון ומשקל לידה גבוה יותר, וקיבלו גלוקוז במתן ורידי לעיתים פחות תכופות בהשוואה לצאצאים האחרים.
התוצאות העלו, כי תינוקות רבים חוו היפוגליקמיה למרות האכלה סדירה מוקדמת, ו-30% מכל הילדים נדרשו למתן גלוקוז ורידי לטיפול בהיפוגליקמיה חמורה.
ניסיון קודם בהנקה ורמה גבוהה יותר של הדרכה וחינוך היו הגורמים היחידים ששימשו כמנבאים שאינם תלויים בגורמים אחרים להאכלה בהנקה בלבד, על פי multiple regression analysis.
לסיכום, החוקרים ציינו כי מרבית הנשים החולות בסכרת מסוג 1 החלו בהנקה, והשכיחות של המשך הנקה 4 חודשים לאחר הלידה היתה דומה וניתנת להשוואה לזו שבאוכלוסיית הרקע, וזאת למרות תחלואה רבה יותר בתינוקות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!