מגנזיום סולפט נותן הגנה חלקית כנגד CP בפגים

מחקר חדש מגלה שמתן מגנזיום סולפט לאם מיד לפני לידה מוקדמת, עד שבוע 30 להריונה, מקטין את הסיכון של הילוד לסבול מ- cerebral palsy (CP) ב- 17% בהשוואה לבקרה, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

בעבר טענו חוקרים שיתכן שיש למגנזיום סולפט השפעה נוירופרוטקטיבית, אך לא התקבלו תוצאות שמוכיחות השערה זו. יתר על כן טענו חוקרים אחרים שלא רק שאין לתרופה זו השפעה חיובית, אלא היא אף מזיקה לעובר.

המחקר הנוכחי שנערך באוסטרליה וניו-זילנד כלל 1062 נשים בהריון עד שבוע 30 ואשר היו אמורות ללדת תוך 24 שעות.

 החוקרים עקבו אחר הילודים במשך שנתיים.

הנשים חולקו לשתי קבוצות, אחת קיבלה 8 מ”ל של מגנזיום סולפט 0.5 גר’/מ”ל במנת העמסה במשך 20 דקות ואח”כ 2 מ”ל לשעה למשך 24 שעות או עד הלידה (מה שהגיע קודם) ואילו הקבוצה השניה קיבלה תמיסת סליין איזוטונית (פלצבו).

שיעור תמותת הילדים בקבוצת המגנזיום היה 13.8% לעומת 17.1% בקבוצת הפלצבו (RR-0.83;95% CI 0.64-1.09). שכיחות ה-CP היתה 6.8% בקבוצת המגנזיום לעומת 8.2% בפלצבו אך גם כאן התוצאות ללא מובהקות סטטיסטית.

גם שילוב שני הגורמים הניב הבדל לא מובהק סטטיסטית (19.8% לעומת 24%).

לעומת זאת נמצא שבקבוצת המגנזיום היתה ירידה בשכיחות הפגיעות במוטוריקה גסה  בהשוואה לקבוצת הביקורת (3.4% vs. 6.6%; RR, 0.51; 95% CI, 0.29 – 0.91).

החוקרים סיכמו ואמרו שלמתן מגנזיום סולפט לאם מיד לפני לידה מוקדמת מאד יש כנראה השפעות חיוביות על הילוד וללא תופעות לוואי משמעותיות. אם זאת הם ציינו שהתוצאות לא היו חד משמעיות ולכן הם אינם יכולים להמליץ על שימוש נרחב בתרופה.

במאמר המערכת שסקר את הנושא נטען שהממצאים מעודדים ומתאימים למחקרים קודמים שאף הם תארו פעולה נוירופרוטקטיבית של המגנזיום סולפט.

 אם זאת נאמר במאמר שלפחות כרגע לא ניתן להמליץ על מתן מגנזיום סולפט לנשים לפני לידה מוקדמת וזאת עד שתיבדק התועלת אל מול הסיכונים שבטיפול.

 

כרגע מתבצעים מחקרים בנושא ובינהם ה- National Institutes of Health’s Beneficial Effects of Antenatal Magnesium Sulfate (BEAM) Trial.

JAMA. 2003;290:2669-2676, 2730-2731

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן