היסטוריה של זיהום קודם בנגיף שפעת ו-RSV (או Respiratory Syncytial Virus) מלווה בסיכון גבוה כפליים לזיהום משני ב-Streptococcus Pneumoniae, בעוד שזיהום בנגיף קורונה הפחית את הסיכון בקרב יוצאי צבא מאושפזים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Infectious Diseases.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחן את הסיכון להתפתחות זיהום משני ב- Streptococcus Pneumoniae לאחר COVID-19. הסקירה כללה 188,721 יוצאי צבא מאושפזים (גיל ממוצע כ-70 שנים, 96% גברים) שקיבלו טיפול בבתי חולים ליוצאי צבא בין ינואר 2015 ועד מרץ 2025.
החולים נדרשו להשלים תרבית כיח או בדיקת אנטיגן בשתן לנוכחות Streptococcus Pneumoniae במהלך האשפוז או עדות לתרבית דם חיובית ל- Streptococcus Pneumoniae עם חשד למקור נשימתי. החוקרים השלימו הערכה של זיהומים נגיפיים קודמים באמצעות בדיקות PCR לנגיף שפעת, RSV, או SARS-CoV-2 בתוך 30 ימים לפני הבדיקה המוקדמת ביותר להערכת נוכחות אנטיגן בשתן או תרבית.
בסיכומו של דבר, זוהו 8,165 מקרים של זיהום Streptococcus Pneumoniae דרך בדיקת אנטיגן בשתן, תרבית כיח ו/או תרבית דם חיובית. בחולים עם COVID-19 תועד סיכון מופחת לזיהום משני ב- Streptococcus Pneumoniae (יחס סיכויים של 0.56, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.62), בעוד שבאלו עם עדות לזיהום קודם בשפעת או RSV תועד סיכון גבוה יותר מכפליים (יחס סיכויים של 2.39, רווח בר-סמך 95% של 2.15-2.64 ויחס סיכויים של 2.50, רווח בר-סמך 95% של 2.07-2.99, בהתאמה).
גורמי סיכון נוספים לזיהום ב- Streptococcus Pneumoniae כללו מחלת כבד, ממאירות, HIV, מחלת ריאות חסימתית כרונית ועישון.
לאחר 30 ימים, שיעורי התמותה היו נמוכים יותר בחולים שנמצאו חיוביים ל- Streptococcus Pneumoniae (11.1%) לעומת אלו שנמצאו שליליים (16.8%), כאשר שיעורי התמותה לאחר שנה אחת הצביעו על מגמה דומה (27.7% לעומת 37.3%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי יש לשקול טיפול אנטי-מיקרוביאלי אמפירי עם כיסוי ל- Streptococcus Pneumoniae בחולים שהתייצגו עם מאפיינים קליניים המרמזים לזיהום חיידקי נלווה.
Clin Infect Dis, June 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!