דוח מיוחד של מבקר המדינה, שפורסם ביוני 2026, קובע כי אפילו שמדינת ישראל הכירה כבר לפני יותר מעשור בהזדקנות האוכלוסייה כאחד האתגרים האסטרטגיים המרכזיים, ההיערכות הלאומית נותרה חלקית, מפוצלת וללא תכנון ארוך טווח.

בסוף שנת 2024 חיו בישראל כ־1.286 מיליון בני 65 לפחות (כ־13% מהאוכלוסייה), ועד שנת 2050 הנתון יהיה כ־2 מיליון (כ־15% מהאוכלוסייה). במקביל עלתה תוחלת החיים ל־81.4 שנים בגברים ול־85.5 שנים בנשים. למרות מגמות אלו, הממשלה טרם גיבשה תוכנית לאומית רב־שנתית מתוקצבת להתמודדות עם ההזדקנות, ולא נקבע גורם מתכלל בעל סמכות לניהול התחום.

מערכת הבריאות אינה ערוכה לגידול במספר הקשישים

אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא המחסור המתמשך בתשתיות הגריאטריות. בין השנים 2020–2023 ירד מספר מיטות האשפוז הגריאטריות ביחס לאוכלוסייה המבוגרת בכ־16%, בעוד מספר הרופאים הגריאטריים כמעט שלא השתנה, למרות העלייה במספר הקשישים. בנוסף, קופות החולים מיישמות רק באופן חלקי תוכניות לרפואה מונעת ולהזדקנות מיטבית, כאשר מרבית ההתערבויות מופנות לחולים שבריריים ואינן מנצלות די הצורך את הפוטנציאל של מניעה ראשונית ושימור תפקוד בקרב אוכלוסייה בריאה.

מבקר המדינה מדגיש כי השקעה במניעת הידרדרות רפואית, תפקודית וקוגניטיבית, בקידום פעילות גופנית, הכנה לפרישה ותעסוקה בגיל המבוגר עשויה לדחות תלות תפקודית, להפחית את שנות החיים עם מוגבלות ולהקטין את ההוצאה הציבורית על בריאות וסיעוד.

כשלים בניהול הלאומי

למרות החלטות הממשלה משנים 2015 ו־2021, המבקר מצא כי:

• לא גובשה תוכנית אסטרטגית אופרטיבית רב־שנתית
• לא הוגדר גורם ממשלתי אחד האחראי על הובלת התחום
• לא נקבעו יעדים מדידים לרוב מדדי ההזדקנות המיטבית
• שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה חלקי בלבד ורבים מהגורמים כלל אינם מכירים את מנגנוני התיאום שהוקמו

אזהרה בנוגע לקיימות מערך הסיעוד

הדוח מקדיש פרק נרחב גם למערך הביטוח הסיעודי. לפי המבקר, החלטות שהתקבלו בשנים האחרונות הרחיבו משמעותית את הזכאות לגמלת הסיעוד, אך נעשו ללא ליווי אקטוארי מספק. מספר מקבלי הגמלה גדל מכ־180 אלף לכ־392 אלף, וההוצאה השנתית על סיעוד זינקה מכ־7 מיליארד ל־21.1 מיליארד שקל.

עוד עולה כי הממשלה כמעט שלא קיימה דיונים בהחמרת הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי, אף ששלושה דוחות אקטואריים התריעו על כך. לפי התחזיות, קרן הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן כבר בשנת 2035, מצב העלול לחייב בעתיד העלאת דמי הביטוח או קיצוץ בזכויות המבוטחים.

המלצות המבקר

מבקר המדינה קורא לגיבוש תוכנית לאומית רב־שנתית, בהובלת משרד ראש הממשלה ובשיתוף משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי והמוסד לביטוח לאומי. התוכנית צריכה לכלול יעדים מדידים, תקציב ייעודי, מנגנוני בקרה והרחבת ההשקעה בהזדקנות מיטבית וברפואה מונעת, לצד הבטחת הקיימות הפיננסית של מערך הסיעוד.

לסכום 

הדוח מחזק מסר העולה בשנים האחרונות גם בספרות הגריאטרית הבינלאומית: ההתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה אינה מתחילה בהרחבת שירותי הסיעוד, אלא בהשקעה מוקדמת בבריאות, במניעת שבריריות (frailty), בשימור התפקוד ובשילוב שירותי רפואה, רווחה וקהילה. בהיעדר מדיניות מתכללת והגדלה משמעותית של כוח האדם הגריאטרי ושל שירותי הקהילה, צפויה מערכת הבריאות להתמודד עם עומס הולך וגובר של אשפוזים, מוגבלות ותלות, לצד עלייה מתמשכת בהוצאה הציבורית על טיפול באוכלוסייה המבוגרת.