גם מספר צעדים נמוך מ-5000 קשור בהפחתת הסיכון לתמותה (European Journal of Preventive Cardiology)

מטה אנליזה חדשה מצביעה על כך שכמות גבוהה של מספר צעדים ליום קשורה בהפחתת הסיכון לתמותה מסיבה קרדיווסקולרית ומכל סיבה שהיא, כאשר התועלת נצפתה גם בכמות מעל של מעל כ-2300 ו-4000 צעדים, בהתאמה

מטה אנליזה חדשה מצביעה על כך שכמות גבוהה של מספר צעדים ליום קשורה בהפחתת הסיכון לתמותה מסיבה קרדיווסקולרית ומכל סיבה שהיא, כאשר התועלת נצפתה בכמות מעל כ-2300 ו-4000 צעדים, בהתאמה. כמו כן, התועלת גברה במרווחים הולכים וגדלים של 500 או 1000 צעדים.

ד”ר מסיאג’ בנץ’ מהאוניברסיטה הרפואית בלודז’, פולין, אמר כי “אחת המטרות העיקריות של המחקר הייתה להתגבר על חוסר העקביות במחקרים קודמים, שבהם כמות הצעדים היומית האופטימלית הנדרשת לקבלת יתרונות בריאותיים נעה בדרך כלל בין 6,000 ל-10,000”. “כקרדיולוג מונע, מטופלים רבים שלי היו מיואשים כשסיפרתי להם ששינוי באורח החיים כולל לפחות 7,000 צעדים יומיים” הוסיף בנץ’. המחקר פורסם ב-European Journal of Preventive Cardiology ב-9 באוגוסט 2023.

המטה אנליזה כללה 17 מחקרי עוקבה עם 226,889 משתתפים ומעקב חציוני של 7.1 שנים. עשרה מהחקרים בדקו את הקשר של מספר צעדים יומי לתמותה מכל סיבה שהיא, ארבעה בדקו את הקשר לתמותה מסיבה קרדיווסקולרית, ושלושה בדקו את שניהם.

התוצאות הראו כי עלייה של 1000 צעדים ליום הייתה קשורה לירידה של 15% בסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא (HR 0.85), בעוד עלייה של 500 צעדים ליום הייתה קשורה לירידה של 7% בסיכון לתמותה מסיבה קרדיווסקולרית (HR 0.93). בהשוואה לרבעון הייחוס (כמות צעדים יומית חציונית של 3967), הרבעון הראשון (כמות צעדים יומית חציונית – 5537) היה קשור לסיכון הנמוך ב-48% לתמותה מכל סיבה שהיא, הרבעון השני (כמות צעדים יומית חציונית – 7370) עם סיכון הנמוך ב-55%, והרבעון השלישי (כמות צעדים יומית חציונית – 11,529) עם הפחתת סיכון של 67%. באופן דומה, בהשוואה לרבעון הנמוך ביותר (כמות צעדים יומית חציונית של 2337), הרבעונים הגבוהים יותר (Q1 – 3982, Q2 – 6661, Q3 – 10,413) היו קשורים ליניארית לסיכון מופחת לתמותה מסיבה קרדיווסקולרית (16%, 49% ו-77%, בהתאמה).

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן