מחקר חדש פורסם ב-Archives of Gerontology and Geriatrics הראה כי פרוביוטיקה משפרת את הכוח והיכולת התפקודית בחולים עם COPD. השיפורים נובעים מירידה בחדירות המעיים, אשר מפחיתה ציטוקינים דלקתיים, מה שמוביל לייצוב של צמתים עצביים-שריריים, דיווחה המחברת הראשית ל-Medscape.
ב-COPD, גם חדירות מעיים וגם דלקת מערכתית נקשרו עם סרקופניה, מה שמרמז על קשר נפוץ, אך לא נחקר, על פי החוקרים. אף מחקר קודם לא חקר את ההשפעות של פרוביוטיקה על סרקופניה בחולי COPD, עם זאת, פרוביוטיקה הוכחה כמפחיתה את דלקת הריאות ומשפרת את העיצוב מחדש של דרכי הנשימה במודלים ניסיוניים של בעלי חיים של COPD, ציינו החוקרים. המחקר כלל 104 גברים עם COPD בין הגילאים 63-73. החולים חולקו אקראית ביחס של 1:1 לקבלת פלצבו או פרוביוטיקה המכילה 112 מיליארד חיידקים חיים, כולל זן אחד של סטרפטוקוקוס, שלושה זנים של Bifidobacterium וארבעה זנים של לקטובצילוס. בתחילת המחקר ובשבוע 16, החוקרים מדדו את חוזק אחיזת היד, סדרת ביצועים פיזיים קצרים (SPPB), מהירות הליכה ואינדקס מסת השלד. בנוסף, שישה סמנים ביולוגיים בפלזמה אפיינו חדירות מעיים (זונולין, קלאודין-3), דגרדציית צומת עצבי-שרירי (CAF22), דלקת מערכתית (CRP, קריאטין קינאז)ולחץ חמצוני (8-isoprostanes).
מבחינה קלינית, טיפול פרוביוטי היה קשור לשיפורים משמעותיים בחוזק אחיזת היד, מהירות ההליכה והיכולת התפקודית (SPPB). במקביל, לחולים בקבוצת הפרוביוטיקה היו שיפורים משמעותיים בחדירות המעיים (zonulin, claudin-3), דגרדציית צומת עצבי-שרירי (CAF22), דלקת מערכתית (CRP) ולחץ חמצוני (8-isoprostanes). לעומת זאת, מטופלים בקבוצת הפלצבו לא הראו שינויים משמעותיים בתמונה הקלינית או בסמנים ביולוגיים, מלבד זונולין, שעלה עם הזמן, מה שמצביע על החמרה בחדירות המעיים. קריאטין קינאז, מדד לדלקת מערכתית, לא הראה שינוי באף אחת מהקבוצות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!