חוקרים מאוסטרליה מדווחים במאמר שפורסם בכתב העת JACC: Heart Failure, על ממצאי מחקר חדש מהם עולה כי תכנית פעילות גופנית בת 24 שבועות, המיועדת לחולים ששוחררו מאשפוז בגין אי-ספיקת לב, לא הובילה לשיפור בשיעורי התמותה לאחר שנה אחת או לשיעור האשפוזים החוזרים, בהשוואה לקבוצת ביקורת. עם זאת, כל החולים במחקר, כולל אלו בקבוצת הביקורת, הקפידו על פרוטוקול אימון ביתי מובנה וייתכן כי דבר זה פגע באפשרות לזהות יתרון לתכנית ההתערבות.

החוקרים ביקשו לקבוע את ההשפעה על תמותה מכל-סיבה או אשפוזים חוזרים בעקבות תוספת תכנית מובנית של אימון גופני במרכז בקרב חולים לאחר אשפוז לאחרונה בשל אי-ספיקת לב.

המחקר האקראי-מבוקר כלל מבוגרים ששוחררו מחמישה בתי חולים לאחר אשפוז בגין אי-ספיקת לב. כל המשתתפים קיבלו תכנית לניהול אי-ספיקת לב, ביחד עם תמיכה בתכנית אימון ביתי; למשתתפים בקבוצת ההתערבות הציעו 24 שבועות תכנית אימונים תחת השגחה במרכז. התוצא העיקרי הוגדר כאשפוזים חוזרים או תמותה מכל-סיבה בתוך 12 חודשים.

ניתוח לפי תתי-קבוצות שהוגדרו מראש כלל חלוקה לפי גיל (מעל ומתחת ל-70 שנים), מין, מקטע פליטה של חדר שמאל (עד 40% לעומת מעל 40%) והיענות לפעילות גופנית.

בתקופה שבין מאי 2008 ועד יולי 2013, 278 משתתפים (140 בקבוצת ההתערבות ו-138 בקבוצת הביקורת) גויסו למחקר: 98 (35.3%) בגילאי 70 שנים ומעלה, 71 נשים (25.5%) ו-62 חולים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של מעל 40%. לא תועדו אירועים חריגים על-רקע פעילות גופנית.

החוקרים מדווחים כי הממצאים לא הצביעו על הבדלים בתוצא העיקרי בין הקבוצות (60% בקבוצת ההתערבות לעומת 65% בקבוצת הביקורת), אך זוהתה מגמה לתועלת רבה יותר בקרב משתתפים מתחת לגיל 70 שנים (יחס סיכויים של 0.56, רווח בר סמך 95% של 0.30-1.02; לעומת יחס סיכויים של 1.56, רווח בר סמך 95% של 0.67-3.64). במשתתפים שהקפידו על פעילות גופנית בהתאם להנחיות (71 מבין 101 משתתפים בקבוצת הביקורת ו-92 מבין 117 משתתפים בקבוצת ההתערבות לאחר שלושה חודשים) תועדו שיעורי תמותה ואשפוזים חוזרים שהיו נמוכים יותר משמעותית (55.5% לעומת 75.9%, בהתאמה, p=0.008).

החוקרים מסכמים וכותבים כי אימון גופני תחת השגחה הינה תוספת אפשרית לתכניות ניהול חולי אי-ספיקת לב, אך ההתערבות לא הובילה להפחתת תוצא משולב של תמותה או אשפוזים חוזרים.

JACC Heart Fail. 2018;6:143-152

לידיעה במדסקייפ