קשישים שהם פעילים יותר גופנית עשויים להסתגל בקלות רבה יותר למצבי כאב ובאופן זה להפחית את הסיכון להתפתחות כאב כרוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pain.

במחקר הנוכחי התבססו החוקרים על מדי האצה למדידה אובייקטיבית של פעילות גופנית של 51 קשישים במהלך שבעה ימים. המשתתפים השלימו גם בדיקות CPM (Conditioned Pain Modulation) ו-TS (Temporal Summation).

מהנתונים עולה כי הקדשת זמן רב יותר לפעילות גופנית מתונה-עד-מאומצת לווה במדדי כאב נמוכים יותר בעקבות חשיפה לחום, עדות להפחתת ריגוש מרכזי. באלו בעלי אורח חיים יושבני יותר תועד עיכוב כאב אנדוגני פחות טוב, כפי שנקבע לפי בדיקת CPM, בעוד שפעילות קלה לוותה בעיכוב כאב טוב יותר.

בשלב הבא מתכוונים החוקרים לבחון התערבויות פעילות גופנית לשיפור מסלולי כאב. כיום הם בוחנים התערבות להפחתת התנהגות יושבנית ולהחלפתה בפעילות גופנית קלה בחולים עם פיברומילאיגה, במטרה לקבוע אם צעד זה מוביל להקלה בכאב.

Pain 2017

לידיעה במדסקייפ