ממצאים משני מחקרים חדשים, שפורסמו בכתב העת Journal of Community Support Oncology, מעידים כי פעילות גופנית הינה בטוחה ומועילה לחולים עם סרטן ערמונית וסרטן שד בזמן טיפול פעיל.

מטה-אנליזה להערכת נשים עם סרטן שד כללה 17 מחקרים אקראיים, שכללו בסך הכל 1,175 נשים תחת טיפול אונקולוגי פעיל. ההתערבויות כללו אימוני תנגודת ופעילות אירובית או משלב של שני הסוגים הללו. החוקרים בחנו את התוצאות הפיזיולוגיות והפסיכוסוציאליות ולאחר מכן העריכו את גודל ההשפעה עבור כל תוצא.

פעילות אירובית הובילה לשיפור במגוון תחומים, כולל איכות חיים, שינה, ערך עצמי, התנהגות, תחושה כללית, MET (Metabolic Equivalent Task), מדד MD Anderson Symptom Inventory Score ומדד Profile of Mood States. עוד תועד שיפור מתון בכושר אירובי.

באשר לאימוני תנגודת, במשתתפות תועד שיפור בשומן גוף, מסת גוף רזה וכוח. זוהו שינויים זניחים בעייפות, איכות חיים ותפקוד קוגניטיבי.

רק מחקר אחד בחן את ההשפעות של שילוב ההתערבויות הללו, עם הדגמת תוצאות מעורבות. במשתתפות תועדה עליה משמעותית בעייפות בתום טיפול כימותרפי, אך חזרה לערכי הבסיס לאחר שישה חודשי מעקב. תועד שינוי זניח בלבד במבחן הליכה בשש דקות ו-MET בתום הטיפול, אך זוהה שיפור משמעותי לאחר שישה חודשי מעקב.

במחקר להערכת גברים עם סרטן ערמונית נכללו 32 גברים תחת טיפול הורמונאלי, שחולקו באקראי להתערבות תזונתית עם אימוני כוח ופעילות אירובית או לטיפול סטנדרטי. החוקרים בחנו את הרכב הגוף, ניידות וכוח בתחילת המחקר, לאחר 8 ו-12 שבועות.

לאחר שלושה חודשים, גברים בקבוצת ההתערבות הלכו מהר פי 3-4 יותר מאלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. היכולת התפקודית עלתה באופן דרמטי, ולצד זאת חל שיפור באיכות החיים.

שינויים חיוביים תועדו עוד בהרכב הגוף, כאשר בגברים בקבוצת ההתערבות תועדה ירידה ממוצעת של כ-2 ק”ג ו-1% בשומן הגוף במהלך תקופה של שלושה חודשים; מנגד, באלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי נרשמה עליה של כ-1% שומן גוף.

החוקרים כותבים כי בחולים עם סרטן ערמונית יש עדויות טובות לכך שפעילות גופנית עשויה להשפיע לטובה על החולים. חלק מההשפעות השליליות של טיפול הורמונאלי כוללות אובדן מסת שריר וכוח שרירים עם הצטברות שומן. למשלב תזונה בריאה עם פעילות גופנית השפעה משלימה ושיפור המצב הבריאותי ואיכות החיים.

J Community Support Oncol

לידיעה במדסקייפ