פורסם לראשונה ב-UNIVADIS
פעילות גופנית יכולה להיות בעלת השפעה חיובית חזקה על ילדים ומתבגרים הסובלים ממחלות עצם גנטיות של שבירות יתר, כך עולה ממחקר חדש.
גנטיקה ופעילות גופנית (PA) תורמים לצפיפות המינרלית בעצם (BMD), אך לא ידוע על היתרונות של פעילות גופנית על צפיפות העצם בילדים בעלי סיכון גנטי.
מחקר חדש של קבוצת חוקרים מ- CHOP (CHILDREN’S HOSPITAL OF PHILADELPHIA), אשר פורסם בכתב העת Journal of Bone and Mineral Research, ביקש לבדוק האם ה- PA משפיע על שבירות עצם בווריאנטים גנטיים, על ה- BMD בילדים.
המדגם כלל 918 ילדים אמריקאים ממוצא אירופאי בגילאים 5-19, 52.4% בנות, אשר השתתפו במחקרBone Mineral Density in Childhood Study. החוקרים השתמשו בשאלון להערכת השעות היומיות שבילה ילד בסך הכל בעיסוק בפעילות גופנית. החוקרים חישבו דירוג גנטי של BMD (אללים שהביטוי שלהם מוריד את אחוז ה- BMD) באמצעות מחקר גנום רחב על בוגרים (GWAS) המערב וריאנטים של BMD.
החוקרים השתמשו בבדיקת DEXA למדידת צפיפות העצם, כדי להעריך את ה- BMD בצוואר הירך, במפרק הירך, בעמוד השדרה, ואת תכולת המינרלים בעצמות (BMC) של הגוף ללא הראש (TBLH), בדירוגי Z. הדירוג הגנטי BMD היה קשור ביחס שלילי עם כל עצם בדירוג Z. קיימת קורלציה שלילית בין הציון הגנטי של ה- BMD עם ציוני התקן של העצם (למשל: TBLH-BMC: estimate = -0.03, P = 1.3 × 10−6). סך ה- PA היה במתאם חיובי עם ציוני התקן של העצם. קשרים אלו הונעו על-ידי משך זמן בעל השפעה גבוהה של PA (למשל: TBLH-BMC: estimate = 0.05, P = 4.0 × 10−10), ונצפו גם לילדים עם ציוני תקן נמוכים מן הממוצע.
החוקרים לא מצאו כל עדות לאינטראקציה של ציון גנטי של PA בוגר (P-interaction >0.05) בכל אזור בשלד, וכן לא הייתה כל עדות לאינטראקציה של ציון גנטי- טאנר (TANNER) של PA בכל אזור בשלד (P-interaction >0.05). עם זאת, מחקר אנאליטי ברמת הוריאנט הבודד, מראה כי ה-PA היה במתאם עם rs2887571 (ERC1/WNT5B) והשפיע על TBLH-BMC בזכרים (P-interaction = 7.1 × 10−5), כאשר ה-PA היה במתאם עם ציוני תקן גבוהים יותר של TBLH-BMC, בקרב נושאי אללים שהביטוי שלהם מוריד את אחוז ה- BMD (rs2887571 AA homozygotes: estimate = 0.08 [95% CI: 0.06, 0.11], P = 2.7 × 10−9).
לסיכום, ההשפעה החיובית של ה-PA על העצם, בעיקר השפעת PA גבוהה, חלה על ילד ממוצע ועל אלו עם נטייה גנטית ל-BMD נמוך יותר בבגרות (מבוסס על GWAS מעורב וריאנטים של BMD).
“Physical activity benefits the skeleton of children genetically predisposed to lower bone density in adulthood,”Journal of Bone and Mineral Research, published online May 12, 2016.http://doi.org/10.1002/jbmr.2872
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!