חולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית פחות פעילים גופנית, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בארצות הברית, עם שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר באוכלוסיית חולים זו, כך עולה מתוצאות סקר חדש. בנוסף, המגבלות בנוגע לפעילות גופנית בחולים אלו משפיעות לרעה על התחושה של מרבית החולים, עדות לצורך במחקרים נוספים להערכת הסיכון והתועלת של פעילות גופנית באוכלוסייה זו.
תוצאות הסקר החדש הוצגו במהלך כנס מדעי מטעם ה-American College of Cardiology ופורסמו מוקדם יותר בכתב העת American Journal of Cardiology.
לפי ההמלצות משנת 2011, ההנחיות היו להגביל כמעט כל פעילות תחרותית מתקדמת בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית, למעט תחרויות ספורט קלות, דוגמת גולף. המומחים הציעו כי חולים אלו יכולים לעסוק בפעילויות ספורט כתחביב, דוגמת רכיבה על אופניים, טיפוס מתון, שחיה, טניס זוגות ובאולינג, אך יש להימנע מתחרויות ספורט בהן ההשתתפות אינטנסיבית או כוללת מרכיבים של פרצי פעילות גופנית.
החוקרים מסבירים כי מדובר במחלה הטרוגנית, כאשר חלק מהחולים מצויים בקצה אחד של הספקטרום עם מחלה חמורה, בעוד שאחרים מצויים בסיכון נמוך יותר לתמותה לבבית פתאומית. עם זאת, חמרת המחלה אינה תמיד עומדת בקורלציה עם הסיכון לתמותה לבבית פתאומית או סיבוכים אחרים, לכן ההנחיות הן שמרניות באופן מוצדק.
לעיתים קרובות החולים מקבלים המלצה מרופאים אחרים שלא לקחת חלק בפעילויות ספורט, בעוד שאחרים מגבילים אותם במהלך הפעילות, מה שמוביל לפחד מצד החולים כי יצנחו וימותו במידה ויערכו פעילות גופנית. הבעיה היא שחוסר פעילות גופנית מובילה להשמנה, כפי שתועד בסקר שכלל 110 חולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית מאוניברסיטת מישיגן ו-930 חולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית החברים באיגוד HCMA (HCM Association).
מדד מסת הגוף הממוצע של חולים במדגמים אלו עמד על 32 ו-30, בהתאמה. מניתוח הנתונים עלה כי מדד מסת הגוף הממוצע של חולים שלקחו חלק בסקר NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) עמד על 29. עם זאת, בעוד ששליש מהמשתתפים סבלו מהשמנת-יתר, 55% מחולים במדגם אוניברסיטת מישיגן ו-40% מהחברים ב-HCMA סבלו מהשמנת-יתר.
החוקרים מוסיפים כי שיעור המעשנים או השותים אלכוהול באוכלוסיה זו היה נמוך יותר, אך הם גם נטו פחות לעסוק בפעילות גופנית. חלק גדול מהחולים הללו תפקדו די טוב והמגבלות הגופניות לא התבססו על חומרת המחלה, אלא נבעו מהגבלה עצמית. מבין אלו שלא עסקו בפעילות גופנית בשל חשש לאור המחלה הלבבית, כמעט שני-שליש טענו כי אי השתתפות בפעילויות ספורט השפיעה לרעה על התחושה הכללית שלהם.
ממצאי הסקר מדגישים את חשיבות האיזון של התועלת הגופנית והנפשית של פעילות גופנית אל מול הסיכונים האפשריים. החוקרים מאמינים כי יש לערוך דיון מאוזן בנושא פעילות גופנית, להסביר לחולים אודות ההנחיות והבסיס להן ולהתאים את ההמלצות באופן פרטני לכל חולה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!