בחולים עם כאב ממושך ויציב תחת טיפול בתרופות שונות עדיין ניתן לזהות רמות מוגברות של מגוון מדדים דלקתיים. בחלק מהחולים נותרת העליה במדדי ESR (Erythrocyte Sedimentation Rate) ו-CRP (C-Reactive Protein), המוכרים כמדדי דלקת, ובאחרים מזוהים מדדי דלקת אחרים, כולל A1AT (-1 Antitrypsinα), MPO (Myeloperoxidase) ו-TNFRII (Tumor Necrosis Factor-Alpha Receptor Type II).

ממצאים אלו הוצגו במהלך פוסט שהוצג בכנס השנתי ה-24 מטעם ה-AAPM (American Academy of Pain Management).

החוקרים מסבירים כי העניין במדדי דלקת בחולים עם כאב ממושך עלה בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות מחקר שהדגים כי הפעלת תאי גליה מביא לתהליך דלקתי במערכת העצבים. כיום, רק בדיקות ESR ו-CRP מוכרות כסמני דלקת קליניים ובמחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון סמני דלקת אחרים, מעבר לשניים האלו.

מדגם המחקר כלל 39 חולים עם כאב ממושך, שעברו בדיקות למדדי ESR, CRP, A1AT, MPO ו-TNFRII. כל החולים קיבלו טיפול רפואי אמבולטורי והוגדרו כיציבים. החולים נותרו תחת טיפול באופיואיד אחד, לפחות, בשילוב עם נוגדי-דיכאון או תרופות נוירופתיות.

החוקרים מצאו כי ב-22 מהחולים (56.4%) נרשמה עליה בלפחות אחד מבין חמשת הסמנים הדלקתיים. ב-18 חולים תועדה עליה בריכוזי A1AT, MPO או TNFRII. חשוב מכך, בתשעה מהחולים הללו (50%) לא תוארה עליה במדדי ESR או CRP.

מממצאים אלו עולה כי שיכוך כאבים סימפטומטי ותכשירים נוירו פתיים מסייעים, אך אינם מעלימים כליל את התהליך הדלקתי.

החוקרים סבורים כי בשלב זה יש להתבסס על תשובות החולה לשאלות דוגמת “האם אתה חש הקלה בכאב?”, “האם אתה נוטל פחות אופיואידים?”, “האם יש לך יותר אנרגיה?”. זיהוי סמני דלקת נוספים תסייע בהדגמה ספציפית יותר להוכחת התועלת של הטיפול הניתן לחולים. לצורך כך דרושים סמנים, בדיוק כפי שנעשה עם בדיקות סוכר בדם בחולי סוכרת.

מתוך הכנס השנתי ה-24 מטעם AAPM

לידיעה במדסקייפ