האם טיפול בפלאורוקינולונים מעלה סיכון להיפרדות רשתית? (JAMA)

טיפול בתרופות ממשפחת פלאורוקינולונים עשוי להגדיל את הסיכון להיפרדות של הרשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA.

החוקרים מצאו כי 3.3% מבין 4384 חולים עם היפרדות רשתית נטלו טיפול בפלאורוקינולונים, זאת בהשוואה ל-0.6% מבין 43,840 הביקורות התואמות.

החוקרים קוראים לרופאים להיות מודעים לסיכון האפשרי בחולים המטופלים בפלאורוקינולונים המדווחים על שינויים בחדות הריאה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פלאורוקינולונים ובין היפרדות רשתית לאחר שנתקלו במספר מאמרים שמצאו כי האנטיביוטיקה משפיעה על יצירת קולגן. בין היתר, נמצא קשר בין פלאורוקינולונים ובין קרע של הגיד.

החוקרים התבססו על מאגר British Columbia Linked Health Database, מאגר מקיף אודות תושבי קולומביה הבריטית. באמצעות מאגר זה, הם בחרו חולים שפנו לרופאי עיניים בין ינואר 2000 ועד דצמבר 2007. עבור כל חולה עם היפרדות שלה הרשתית, החוקרים בחרו 10 ביקורת באותו גיל ואח”כ ציינו איזה אחוז מכל קבוצה קיבל מרשם לטיפול בפלאורוקינולונים.

לאחר מכן, הם חילקו את המשתתפים למשתתפים שהשתמשו בהווה, בעבר ולאחרונה. מרשמים נוכחיים היו אלו שכללו תאריך תפוגה שחפף עם תאריך היעד; מרשם לאחרונה הוגדר כהפסקת עישון1-7 ימים לפני תאריך התחלת המחקר ומרשמים בעבר הוגדרו בנוכחות תאריך של 8-365 ימים לפני התאריך המשוער.

לאחר תקנון, החוקרים מצאו קשר בין טיפול בהווה בפלאורוקינולונים ובין עליה בסיכון להתפתחות היפרדות רשתית (יחס סיכון מתוקן של 4.50). ממצא זה הוביל אותם לחשב כי עבור כל 2500 חולים המטופלים בפלאורוקינולונים, אדם אחד יפתח היפרדות של הרשתית שלא היה מפתח אחרת.

החוקרים לא מצאו עליה בסיכון בקרב מטופלים באנטיביוטיקות ממשפחת ביתא-לקטאם (יחס סיכון מתוקן של 1.05) או ביתא-אגוניסטים קצרי-טווח (יחס סיכון מתוקן של 0.97).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים המקבלים טיפול פומי בפלאורוקינולונים נרשם סיכון גבוה יותר להתפתחות היפרדות רשתית, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול האנטיביוטי, למרות שהסיכון האבסולוטי להפרעה זו היה קטן.

מומחים בתחום, שלא לקחו חלק במחקר, ממליצים לרופאים להיות מודעים לממצאים אלו, אך מאחר שחסרים מחקרים היכולים לקבוע קשר סיבה ותוצאה, אינם סבורים כי יש מספיק נתונים בכדי לשנות את הרגלי הטיפול הנוכחיים.

JAMA. 2012;307:1414-1419

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן