עם מרבית התרופות המיועדות לטיפול פומי במחלות ממאירות ההמלצה היא להקפיד על נטילת הטיפול בזמן צום, אך בפועל, נראה כי לחלק מהן זמינות ביולוגית טובה יותר כאשר נלקחות עם מזון. הדבר נכון במיוחד ל-Abiraterone Acetate (Zytiga), המיועדת לטיפול בסרטן הערמונית, לה אינטראקציה גדולה יותר עם מזון, מכל תרופה משווקת אחרת, עם זאת, לפי התווית המצורפת, יש ליטול את הטיפול בזמן צום.
נושאים אלו הובאו לדיון במסגרת מאמר שפורסם במהדורת 20 באוקטובר של כתב העת Journal of Clinical Oncology.
החשש העיקרי של הכותבים הוא כי חלק קטן מהחולים מצפים כי נטילת הטיפול התרופתי עם מזון למעשה יעילה. במקרה של Abiraterone Acetate, המינון של התרופה עשוי לעלות בשיעור של פי 10 עם אכילת ארוחת בוקר, חצי שעה לאחר נטילת התרופה.
הכותבים מציינים כי אינטראקציות עם מזון מופיעות בתוויות המצורפות לתרופות רבות, אך אינן מופיעות בתוויות של תרופות פומיות חדשות לטיפול במחלות ממאירות.
הם מסבירים כי את מרבית התרופות ניתן ליטול עם או בלי מזון, מאחר ולמזון אין השפעה משמעותית על ספיגת התרופה. ישנם מקרים בהם מזון מפריע לספיגה: לרוב, התוויות של תרופות אלו מורות ליטול את הטיפול על קיבה ריקה. בדומה, במקרים בהם המזון מגביר את הספיגה של התרופה, התוויות המצורפות מורות ליטול את הטיפול עם ארוחות.
עם זאת, ממחקר שאושר ע”י ה-FDA, להערכת תרופות פומיות בעשר השנים האחרונות עלה כי לרוב מומלץ ליטול תרופות פומיות לטיפול במחלות ממאירות בזמן צום, למרות שמזון עשוי להגדיל את הזמינות הביולוגית בסדר גודל של עד פי ארבע.
כאמור, אחת הדוגמות להטיה זו הינה עם הטיפול ב-Abiraterone, שאושרה מוקדם יותר השנה בארצות הברית לטיפול בסרטן ערמונית גרורתי, לה אינטראקציה גדולה יותר עם מזון מכל תרופה אחרת בשוק. בתלות בתכולת השומן, מזון עשוי להגדיל את החשיפה לתרופה בשיעור של פי 5-10, עם זאת התווית מורה על נטילת הטיפול בזמן צום.
ההשפעה של ארוחה עתירת-שומנים מעידה כי הזמינות הביולוגית האבסולוטית בזמן צום אינה עולה על 10%, ונובעת ככל הנראה מספיגה ירודה בזמן מצבי צום. בנוסף, ישנה שונות נרחבת בפרופיל הפרמקוקינטי.
מומחים לפרמקולוגיה שהתייחסו לנושא ציינו כי הדרך העקבית ביותר לנטילת טיפול תרופתי היא על קיבה ריקה. לא ניתן לצפות ממטופלים להקפיד על דיאטה מסוימת עם נטילת טיפול תרופתי. לעיתים קרובות לא ברור כיצד מוגדר מזון עבור המטופל, האם מדובר בכוס מיץ, ארוחת בוקר או המבורגר.
המטרה היא לצמצם את הוריאביליות. מחקרים בנושא מזון נערכים לרוב בקרב מתנדבים בריאים ולא בחולי סרטן. בעיה נוספת נובעת מכך שחולי סרטן רבים סובלים מבעיות הנוגעות לתאבון, בחילות והקאות ותנועתיות של מערכת העיכול. נושא נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שהמאמר מתמקד בהשוואה תרופות אונקולוגיות ולא-אונקולגיות , אך לא ניתן לערוך השוואה ביניהן. עבור מרבית התרופות שאינן מיועדות לטיפול במחלות ממאירות, למזון אין השפעה, לכן אין חשיבות כה רבה לתוויות המצורפות לטיפול. עם זאת, אין כך הדבר עם תרופות אונקולוגיות, להן טווח תרפויטי צר ונטילתן עם מזון עשויה להשפיע על טווח זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!