בכתב העת European Heart Journal התפרסם מאמר חדש בו דווח על מחקר שבחן את שיעור חולי אי-ספיקת לב המתאימים לטיפול ב- Ivabradine, כאשר מהתוצאות עולה כי שיעור החולים המתאימים לטיפול בתרופה קטן ומומלץ תחילה להעלות כנדרש את מינון הטיפול התרופתי הקונבנציונאלי כנגד אי-ספיקת לב.
מחקר SHIFT קבע בעברו כי ל- Ivabradine(קוראלאן) תועלת כאשר ניתן כתוספת לטיפול קונבנציונאלי, הכולל חסמי ביתא, בחולי אי-ספיקת לב בקצב סינוס, עם קצב לב במנוחה שנותר סביב 70 פעימות לדקה ומעלה, ועם הפרעה חמורה בתפקוד חדר שמאל.
מדגם המחקר המקורי כלל 2211 חולים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של 50% ומטה. החולים נבדקו בתחילת המחקר, לאחר 4 חודשים ולאחר שנה אחת. הגדרת התאמה לטיפול ב- Ivabradine התבססה על מקטע פליטה של חדר שמאל של 35% ומטה, קצב סינוס וקצב לב במנוחה של 70 פעימות לדקה ומעלה.
החוקרים מדווחים כי שיעור החולים שהתאימו לטיפול ב- Ivabradine ירד מ-19.4% (429 חולים) בתחילת המחקר ל-14.1% (185 חולים) לאחר ארבעה חודשים ול-9% (82 חולים) בתום 12 חודשי המעקב. שיעור החולים ירד ל-5.3% (48 חולים) במידה ולא נכללו חולים שסווגו בדרגה I לפי סולם NYHA (New York Heart Association) ו/או לא נטלו טיפול בחסמי ביתא.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאחר העלאת מינון התרופות כנגד אי-ספיקת לב, מספר החולים שהתאימו לטיפול ב- Ivabradine היה קטן. הם קובעים גם כי יש להתחיל בטיפול בחסמי ביתא ולהתאים את המינון, כאשר ההחלטה על הוספת Ivabradine תקבע לאחר שניתנה תקופת זמן מספקת להעלאת מינון הטיפול התרופתי הקונבנציונאלי.
European Heart Journal, published early online on 21 October 2011
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!