האם זריקות סטרואידים תוך עיניות מסוימות עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות מקולופתיה גבישית? (מתוך Archives of Opthalmology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של ירחון Archive of Opthalmology עולה כי חולים המקבלים זריקות תוך-עיניות של התכשיר הסטרואידלי Triamcinolone (Intravenous Triamcinolone, IVTA) בשל בצקת מקולארית כרונית עלולים להיות מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות מקולופתיה קריסטלינית.

החוקרים טוענים כי תת-סוג זה של מקולופתיה אשר טרם תואר, אותו הם מכנים Triamcinolone-associated crystalline maculopathy (TAM), עשוי להיות התוצאה של גבישים המצויים בתכשיר אשר נותרים בעין לאחר הטיפול.

החוקרים איתרו 13 חולים הסובלים לדבריהם מסוג זה של מקולופתיה גבישית עם סך של 21 עיניים מעורבות. כל החולים טופלו בזריקות IVTA (מסוג Kenalog או Triesence) בשל בצקת של המקולה. אלו הם שני סוגים מסחריים של התכשיר, כאשר השני מביניהם הינו נקי מחומרים משמרים.

החוקרים חושדים כי יתכן וגבישים שמקורם בטיפולי הסטרואידים שניתנו בזריקה הלכו והצטברו על גבי ה-Hyaloid האחורי או על גבי פני שטח הרשתית במשך מספר חודשים או שנים. לטענתם, יתכן וישנם גבישים גדולים שמקורם בהזרקה ואשר אינם נשטפים מתוך גלגל העין, ועם הזמן מצטברים באזור המקולה.

החוקרים מוסיפים כי הגבישים שנצפו ב-TAM היו ככלל מעט גדולים ולבנים יותר בהשוואה לאלו שנצפים במסגרת רטינופתיה הקשורה ב-Tamoxifen, אם כי חלקם הראו צבע צהוב-ירוק. הגבישים מחזירים אור והראו פיזור אסימטרי על גבי המקולה. לדבריהם, קשה לקבוע שמא הפריעו הגבישים לראייתם של החולים, שכן מרביתם כבר סבלו ממידה זו או אחרת של ירידה בראייה בשל מחלתם הבסיסית.

זריקות IVTA משמשות לטיפול בדלקת ובנפיחות המתרחשות בבצקת מקולארית גבישית או סוכרתית, מסבירים החוקרים, אולם הופכות לפחות נפוצות. עם זאת, הם צופים כי רופאי העיניים יתקלו ככל הנראה במקרים נוספים של TAM, מאחר ויתכן ולגבישים ייקח זמן רב לשקוע לאחר הזריקה הראשונית. הם משערים כי טיפולים חדשים וממושכים יותר בסטרואידים בשחרור איטי (Sutained-release) אינם צפויים לגרום למקולופתיה גבישית, מאחר ויש להם פילטרים אשר אמורים למנוע שקיעת גבישים. לפיכך, הם סבורים כי הסיבוכים שתוארו הינם ספציפיים לתכשיר ה-Kenalog.

Arch Ophthalmol 2010;128:685-690

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן