כלל אצבע פשוט מפחית את השימוש בבדיקות רנטגן להערכת פציעות קרסול בילדים (Ann Emerg Med)

שימוש בכלל אצבע חדש, Low Risk Ankle Rule, בילדים הפונים לחדרי מיון בשל פציעות קרסול, הביא להפחתת החשיפה המיותרת לבדיקות רנטגן ולצמצום עלויות הטיפול במקרים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Annals of Emergency Medicine.

מטרת המחקר הייתה לבחון אם השימוש במדד הנ”ל עשוי להפחית בבטחה את היקף צילומי הרנטגן בילדים עם פציעות קרסול. היעד העיקרי היה הערכת העלויות וההשלכות של השימוש בכלל זה.

החוקרים אספו נתונים אודות ילדים בגילאי 3-16 שנים עם פציעות קרסול, כולל מידע מביקורי רופא, בדיקות הדמיה וטיפול בפניה הראשונה לחדר המיון ושבעה ימים ועשרה ושמונה ימים לאחר השחרור מחדר המיון. צעדים אלו בוצעו במהלך 3 שלבים עוקבים בני שישה חודשים בשישה חדרי מיון. לאחר השלב הראשון, המדד נבחן בשלבים 2 ו-3 בשלושת חדרי מיון ששימשו כקבוצת ההתערבות, אך לא בשלושת חדרי המיון ששימשו כקבוצת הביקורת.  החוקרים השוו את ההשפעה של השימוש בכלל הנ”ל על הטיפול הרפואי והעלויות הנלוות, היקף הצילומים ושיעור השברים הקליניים שלא אובחנו, כמו גם את ניצול המשאבים במהלך המעקב.

מדגם המחקר כלל 2,151 ילדים עם פציעות קרסול, 1,055 שטופלו בחדרי מיון בקבוצת ההתערבות ו-1,096 שטופלו בחדרי מיון בקבוצת הביקורת. עלויות הטיפול הרפואי היו נמוכות ב-36.93 דולרים עבור מטופל בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p=0.02). עלויות מחוץ לכיס למטופלים היו גבוהים יותר ב-2.09 דולרים במטופלים בקבוצת ההתערבות (p=0.30). באתרי ההתערבות, בהשוואה לאתרי הביקורת, התורם העיקרי להפחתת העלויות היה צמצום השימוש בבדיקות הדמיה של הקרסול (ירידה של 22.9%). יתרה מזאת, לא תועדו הבדלים משמעותיים בשכיחות שברים בעלי חשיבות קלינית שלא אובחנו (0.1% לעומת 0.9%) או בניצול המשאבים במהלך המעקב.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שימוש נרחב בכלל Low Risk Ankle Rule עשוי להביא להפחתת צילומים מיותרים בילדים ולהביא לצמצום עלויות רפואיות.

Ann Emerg Med. Published online July 14, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן