טיפול תוך-ורידי באיבופרופן יעיל יותר מטיפול באצטאמינופן במתן פומי או בצורת נרות, בהפחתת חום בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-American Academy of Pediatrics.

לדברי החוקרים, בחולים שאינם יכולים לקבל טיפול פומי, מתן תוך-ורידי של אצטאמינופן זמין לשימוש בשנים האחרונות, אך עד כה לא היה תכשיר איבופרופן תוך-ורידי זמין בארצות הברית (שנבחן בילדים). טיפול תוך-ורידי באיבופרופן אושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009, אך עד כה, הוא נבחן רק במבוגרים להקלה על חום וכאבים, לא בילדים.

במסגרת המחקר החוקרים ערכו השוואה בין טיפול תוך-ורידי באיבופרופן ובין טיפול פומי או בנרות אצטאמינופן בילדים בגילאי 6 חודשים עד 16 שנים, עם הופעה חדשה של חום של 38.3 מעלות צלזוס ומעלה. המחקר הרב-מרכזי כלל 100 משתתפים בין אוגוסט 2010 ועד אפריל 2013.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול במנה אחת של איבופרופן תוך ורידי במינון 10 מ”ג לק”ג (47 חולים, מנה מקסימאלית של 400 מ”ג) או אצטאמינופן במינון 10 מ”ג לק”ג (53 משתתפים, מנה מקסימאלית של 650 מ”ג), שניתנו דרך הפה או בצורת נרות. במהלך חמשת הימים הבאים, החולים קיבלו מנות נוספות של הטיפול לפי הצורך.

החוקרים בחנו את השטח מתחת לעקומה של השינוי בחום הגוף אל מול הזמן לאחר מתן מנת הטיפול. עד שעתיים מהטיפול, השטח מתחת לעקומה היה נמוך משמעותית בקבוצת הטיפול התוך-ורידי באיבופרופן (1.5- עם איבופרופן לעומת 0.9- עם אצטאמינופן, P=0.012).

לאחר ארבע שעות, 91% מהמטופלים באיבופרופן תוך-ורידי לא סבלו עוד מחום, זאת בהשוואה ל-75% מאלו שטופלו באצטאמינופן (P=0.036). 11% מהחולים שקיבלו טיפול תוך-ורידי באיבופרופן דיווחו על כאב באתר העירוי. מהמחקר עולה פרופיל תופעות לוואי חמורות דומה בין טיפול תוך-ורידי באיבופרופן וטיפול באצטאמינופן, אך למחקר לא הייתה עוצמה מספקת להערכת בטיחות הטיפול.

מחקרים פרמקוקינטיים מצאו כי שיא החום בחולים שטופלו באיבופרופן במתן תוך-ורידי אירע בתום העירוי, ולתרופה זמן מחצית חיים קצר (ממוצע של 1.55 שעות).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את פרופיל תופעות הלוואי של טיפול תוך-ורידי באיבופרופן.

מתוך כנס מטעם ה-American Academy of Pediatrics

לידיעה במדסקייפ