חשיפה מוקדמת לג’אנק פוד מעלה את הסיכון לפגיעה מנטאלית בילדים (J Am Acad Child Adolesc Psychiatry.)

 

לצד מגוון ההשפעות השליליות על הבריאות הגופנית, חשיפה לג’אנק פוד במהלך ההיריון ובילדות המוקדמת קשורה בסיכון מוגבר לבריאות מנטאלית ירודה, כולל חרדה ודיכאון בילדים קטנים מאוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.

החוקרים מאוסטרליה מצאו במחקר פרוספקטיבי גדול כי צריכה רבה יותר של מזון לא-בריא במהלך ההיריון, כמו גם העדר חשיפה למזון בריא בילדים במהלך השנים הראשונות לחיים, קשורה עם בעיות התנהגות ובעיות רגשיות חמורות יותר.

המחקר הנוכחי כלל כ-23,000 נשים וילדיהן, שלקחו חלק במחקר Norwegian Mother and Child Cohort Study (MoBa). הנתונים נאספו משאלונים שנשלחו לאימהות בשבוע 17 להיריון ובשלב מאוחר יותר במהלך ההיריון ובמרווחי זמן לאחר הלידה, כאשר הילדים היו בגילאי 6 חודשים, 1.5 שנים, 3 שנים ו-5 שנים.

שאלון תזונתי שכלל 225 שאלות פותח במטרה להעריך באופן ספציפי להערכת התזונה האימהית במחקר. השאלון נועד לזהות את דפוסי התזונה וצריכת תוספי תזונה במהלך 4-5 החודשים הראשונים להיריון.

על-בסיס נתונים אלו, הנשים סווגו לשני דפוסי תזונה עיקריים דפוס בריא, שהתאפיין בצריכה רבה של ירקות, פירות, דגנים עתירי-סיבים ושמני ירקות; או דפוס לא-בריא, שכלל צריכה רבה של מוצרי בשר מעובדים, דגנים מעובדים, משקאות ממותקים וחטיפים מלוחים.

הדיאטה של הילדים נבחנה באמצעות שאלון תזונתי להערכת סוגי המזונות והמשקאות, דוגמת מוצרי חלב, דייסת דגנים ומיצי פירות.

החוקרים התבססו על רשימת Child Behavior Checklist להערכת דיכאון וחרדה, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, הפרעת התנהגות והפרעת התנגדות.

החוקרים מצאו כי בנשים שאכלו יותר מזונות לא-בריאים תועד סיכון מוגבר משמעותית לילדים עם בעיות התנהגות, דוגמת התקפי זעם והתנהגות אגרסיבית.

מהתוצאות עולה עוד כי ילדים שאכלו יותר מזונות לא-בריאים בשלב מוקדם במהלך חייהם, או שלא אכלו כמות מספקת של מזונות עתירי חומרי תזונה במהלך השנים הראשונות לחייהם סבלו יותר מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות כמו גם דיכאון וחרדה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי גורמים תזונתיים אימהיים ומוקדם לאחר לידה משחקים תפקיד חשוב בסיכון העתידי להפרעות התנהגות ורגש בילדים.

J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. Published online August 17, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן