התערבות קצרה וממוקדת עשויה לסייע לצעירים עם Sickle Cell Disease (SCD) להשלים בהצלחה בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI או Magnetic Resonance Imaging) ללא צורך בהרדמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatric Radiology.
הימנעות מתנועה במהלך תקופת בחינה 30-60 דקות עשויה להיות מאתגרת במיוחד בילדים קטנים. עם זאת, חומרי הטשטוש/הרדמה הנפוצים בשימוש מהווים סיכון לסיבוכים על-רקע SCD, דוגמת כאב ותסמונת חזה חדה, ועשויים לדרוש אמצעי מניעה, המהווים מטרד לילדים ומעלים משמעותית את עלויות בדיקות MRI.
לפיכך, החוקרים פיתחו ויישמו התערבות פסיכו-סוציאלית שקרויה PSP (Preparation and Support Procedures). במחקר הנוכחי, תוכניות PSP לוו בעליה של פי 4.1 בסיכויים להשלמת בדיקת MRI ללא סדציה, עם עליה של השיעור לפי 8.5 כאשר לקחו בחשבון את גיל המשתתפים.
במסגרת המחקר, חולקו באקראי 71 חולים יציבים עם SCD בגילאי 5-12 שנים (חציון, 9.9 שנים) שעברו בדיקות MRI של המוח (60 משתתפים) או של הכבד (11 משתתפים), עם או בלי PSP (33 ו-38 חולים, בהתאמה).
תהליך PSP החל כאשר מומחה מורשה שסקר את העבר של הילד עם בדיקות MRI והסביר את הפרוצדורה, באמצעות מודל מכונת MRI, תמונה של יחידת MRI ותיעוד של קולות MRI. המומחה לחיי הילד הסביר את תהליך האירועים ומסר מידע תחושתי (דוגמת מראה, קול ומגע).
לאחר מכן כל ילד קיבל משימה ספציפית לבצע במהלך הבדיקה, דוגמת חוסר-תזוזה בזמן MRI של המוח או עצירת הנשימה למרווחים של עשר שניות במהלך בדיקת MRI של הכבד. במהלך החזרות, הילדים קיבלו הזדמנות לשאול שאלות, וביחד עם המומחה לחיי הילד, הילדים והמטפלים יצרו תכנית התמודדות מותאמת אישית.
אפשרויות התמיכה כללו נוכחות של מטפל אחד ו/או המומחה במהלך הבדיקה, שיכלו להרגיע את הילד באמצעות מגע ביד או ברגל של הילד במהלך הפרוצדורה. גישות אחרות כללו כדור לחץ שיסייע בתיעול הדחף לתזוזה של הילד, עדכונים חוזרים באשר להתקדמות MRI והזמן שנותר וגירויים ויזואליים וקוליים.
מבין 33 הילדים (46.5%) שחולקו לקבוצת ההתערבות, שבעה בחרו להאזין למוזיקה, 25 צפו בסרט ואחד הקשיב לספר מוקלט.
בילדים שלקחו חלק בקבוצת ההתערבות נרשמה עליה של פי ארבע בסיכויים להשלמת בדיקת MRI בהשוואה לאלו שלא לקחו חלק בתכנית (91% לעומת 71%, יחס סיכויים של 4.1, p=0.0458), למרות חוסר איזון משמעותי בחציון הגילאים בשתי הקבוצות (8.9 שנים לעומת 10.8 שנים, p=0.0002).
לאחר תקנון לגיל, החוקרים מצאו כי תכנית ההתערבות הגדילה את הסיכויים להשלמת בדיקת MRI מוצלחת בפקטור של 8.5 (p=0.0098).
20 מבין 30 הילדים(67%) שלקחו חלק בתכנית PSP והשלימו בהצלחה את בדיקת ה-MRI נדרשו בעבר לטשטוש או הרדמה לצורך הבדיקה. שיעורי ההצלחה לא היו שונים משמעותית לפי סוג בדיקת ה-MRI שבוצעה (p=0.11).
החוקרים מזהירים כי לא ניתן להכליל את הממצאים לאוכלוסיות אחרות או חולים עם מחלות אחרות. תוצאות המחקר מוגבלות בשל מחסור בנתונים בנוגע למדדי הפחתת מתחים ורמת חרדה. יש לבחון משתנים אלו במחקרים נוספים במטרה לאשר את היעילות של תוכניות PSP בילדים עם SCD.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!