גורמים מנבאים לסיכון המטבולי בילדים הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות

משני מחקרים חדשים עולים שני גורמים מנבאים אפשריים להתפתחות תסמונת מטבולית בילדים המטופלים בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור-שני.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעשור האחרון חלה עליה של פי 6-10 בשיעור המרשמים לתרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות בילדים. למרות אישור מוגבל מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי לשימוש בתרופות בילדים, תכשירים אלו משמשים למגוון רחב של אבחנות ותסמינים באוכלוסייה.

במחקר הראשון, שפורסם במהדורת ינואר של כתב העת Canadian Journal of Psychiatry, וכלל למעלה מ-300 ילדים עם הפרעות פסיכיאטריות, באלו שטופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני (117 ילדים, גיל ממוצע של 12.6 שנים) נרשמה עליה של פי 30 בסיכון לתסמונת מטבולית, בהשוואה למקביליהם שלא נטלו תרופות אלו (217 ילדים, 48% בנים, גיל ממוצע של 14.2 שנים).

מבין הילדים בקבוצת הטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני, 46.2% טופלו ב-Risperidone, 25% טופלו ב-Quetiapine, 12% טופלו ב-Olanzapine, 0.9% ב-Ziprasidone ו-6% טופלו בשילוב שכלל Risperidone ו-Quetiapine או Olanzapine ו-Quetiapine.

מהתוצאות עולה כי 19% מהחולים בקבוצת המחקר אובחנו עם תסמונת מטבולית לאחר חציון משך טיפול של 14 חודשים, זאת בהשוואה ל-0.8% בלבד בקבוצת הביקורת (p<0.001). בקבוצה זו נרשמה גם שכיחות גבוהה יותר משמעותית של עודף-משקל או השמנת-יתר (50.5% לעומת 23.6%, p<0.001) ועליה בהיקף המותניים (40.7% לעומת 10.1%, p<0.001), היפרטריגליצרידמיה (33.7% לעומת 18.8%, p=0.01), הפרעה ברמות סוכר בצום (12.5% לעומת 0.7%, p=0.005) ועליה בלחץ הדם (41.2% לעומת 16.5%, p<0.001).

בקרב אלו שטופלו בתרופה, היקף מותניים גדול יותר זוהה כמדד רגיש יותר מדד מסת הגוף (BMI, או Body Mass Index) לזיהוי התסמונת המטבולית.

במחקר השני, שפורסם בכתב העת Translational Psychiatry וכלל למעלה מ-200 ילדים מאושפזים עם הפרעות פסיכיאטריות, באלו שהיו נשאי וריאנט גנטי ספציפי (MTHFR C677T) נרשמה עליה של קרוב לפי שש בסיכון להתפתחות תסמונת מטבולית לאחר נטילת תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור-שני, בהשוואה לילדים ללא הוריאנט הגנטי.

באמצעות ניתוח דגימות DNA, החוקרים מצאו כי 8% מכלל המשתתפים במחקר היו נשאי וריאנט MTHFR C677T. באלו עם הוריאנט שנטלו תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני נרשמה שכיחות גבוהה יותר של תסמונת מטבולית, בהשוואה לילדים שטופלו בתרופות אלו, אך לא היו נשאי הווריאנט הגנטי (יחס סיכויים של 5.75, p<0.05).

בקרב הילדים עם הווריאנט הגנטי נרשמו ערכי לחץ דם דיאסטולי גבוהים יותר (p=0.005) ורמות סוכר בצום גבוהות יותר (P<0.05).

החוקרים כותבים כי מאחר וידוע כי גן MTHFR מעורב במטבוליזם של וויטמין B ופולאט, הם עורכים כיום היסטוריה תזונתית מפורטת יותר של הילדים. במידה וניתן יהיה לזהות קשר עם חסר תזונתי, אזי ייתכן וניתן יהיה למצוא מקום להתערבות ספציפית.

Can J Psychiatry. 2012;57:34-44

Transl Psychiatry. Published online January 24, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הקשר בין השמנה, תסמונת מטבולית וגלאוקומה במסגרת תוכנית המחקר All of Us של ה־NIH

הקשר בין השמנה, תסמונת מטבולית וגלאוקומה במסגרת תוכנית המחקר All of Us של ה־NIH

מקור: Br J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|04/02/2026

גלאוקומה הינה מחלה כרונית המשמשת גורם מרכזי לעיוורון, וגורם הסיכון ההפיך היחיד הידוע עד כה הוא לחץ תוך־עיני מוגבר. הקשר בין השמנה לגלאוקומה שנוי במחלוקת, ומורכב מהגדרות שונות של השמנה וכן מהקשר האפשרי לתסמונת מטבולית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן