משני מחקרים חדשים עולים שני גורמים מנבאים אפשריים להתפתחות תסמונת מטבולית בילדים המטופלים בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור-שני.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעשור האחרון חלה עליה של פי 6-10 בשיעור המרשמים לתרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות בילדים. למרות אישור מוגבל מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי לשימוש בתרופות בילדים, תכשירים אלו משמשים למגוון רחב של אבחנות ותסמינים באוכלוסייה.
במחקר הראשון, שפורסם במהדורת ינואר של כתב העת Canadian Journal of Psychiatry, וכלל למעלה מ-300 ילדים עם הפרעות פסיכיאטריות, באלו שטופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני (117 ילדים, גיל ממוצע של 12.6 שנים) נרשמה עליה של פי 30 בסיכון לתסמונת מטבולית, בהשוואה למקביליהם שלא נטלו תרופות אלו (217 ילדים, 48% בנים, גיל ממוצע של 14.2 שנים).
מבין הילדים בקבוצת הטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני, 46.2% טופלו ב-Risperidone, 25% טופלו ב-Quetiapine, 12% טופלו ב-Olanzapine, 0.9% ב-Ziprasidone ו-6% טופלו בשילוב שכלל Risperidone ו-Quetiapine או Olanzapine ו-Quetiapine.
מהתוצאות עולה כי 19% מהחולים בקבוצת המחקר אובחנו עם תסמונת מטבולית לאחר חציון משך טיפול של 14 חודשים, זאת בהשוואה ל-0.8% בלבד בקבוצת הביקורת (p<0.001). בקבוצה זו נרשמה גם שכיחות גבוהה יותר משמעותית של עודף-משקל או השמנת-יתר (50.5% לעומת 23.6%, p<0.001) ועליה בהיקף המותניים (40.7% לעומת 10.1%, p<0.001), היפרטריגליצרידמיה (33.7% לעומת 18.8%, p=0.01), הפרעה ברמות סוכר בצום (12.5% לעומת 0.7%, p=0.005) ועליה בלחץ הדם (41.2% לעומת 16.5%, p<0.001).
בקרב אלו שטופלו בתרופה, היקף מותניים גדול יותר זוהה כמדד רגיש יותר מדד מסת הגוף (BMI, או Body Mass Index) לזיהוי התסמונת המטבולית.
במחקר השני, שפורסם בכתב העת Translational Psychiatry וכלל למעלה מ-200 ילדים מאושפזים עם הפרעות פסיכיאטריות, באלו שהיו נשאי וריאנט גנטי ספציפי (MTHFR C677T) נרשמה עליה של קרוב לפי שש בסיכון להתפתחות תסמונת מטבולית לאחר נטילת תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור-שני, בהשוואה לילדים ללא הוריאנט הגנטי.
באמצעות ניתוח דגימות DNA, החוקרים מצאו כי 8% מכלל המשתתפים במחקר היו נשאי וריאנט MTHFR C677T. באלו עם הוריאנט שנטלו תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני נרשמה שכיחות גבוהה יותר של תסמונת מטבולית, בהשוואה לילדים שטופלו בתרופות אלו, אך לא היו נשאי הווריאנט הגנטי (יחס סיכויים של 5.75, p<0.05).
בקרב הילדים עם הווריאנט הגנטי נרשמו ערכי לחץ דם דיאסטולי גבוהים יותר (p=0.005) ורמות סוכר בצום גבוהות יותר (P<0.05).
החוקרים כותבים כי מאחר וידוע כי גן MTHFR מעורב במטבוליזם של וויטמין B ופולאט, הם עורכים כיום היסטוריה תזונתית מפורטת יותר של הילדים. במידה וניתן יהיה לזהות קשר עם חסר תזונתי, אזי ייתכן וניתן יהיה למצוא מקום להתערבות ספציפית.
Can J Psychiatry. 2012;57:34-44
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!